ת"א 13543-03-12 מינהל מקרקעי ישראל נ' קיבוץ צרעה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

בהסכמת הצדדים ניתן בזאת פסק דין המורה לנתבעת כדלהלן:

א.להפסיק ולהשתמש לצרכי מגורים במקרקעין המסומנים והמתוארים בנספחים ג-ד לכתב התביעה (להלן – "המקרקעין"), כל עוד לא ניתן היתר כדין לשימוש במקרקעין לצרכי מגורים.

ב.להרוס ולפנות את המבנים היבילים (קרוואנים) אשר מצויים במקרקעין ומשמשים למגורים, ולהשיב את מצב המקרקעין לקדמותו בהתאם לשימושים המותרים במקרקעין לפי כל דין ולפי ההסכמים שבין התובע לנתבעת.

הנתבעת ביקשה ארכה לשם ביצוע פסק הדין והתובע מתנגד לארכה. בית המשפט מוסמך לקבוע את המועד לביצוע פסק הדין, ובמקרה שלפניי אביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים שלהלן. יש לזקוף לזכות הנתבעת את העובדה שבתחילת הדרך ניתן אישור לשימוש במקרקעין למטרת מגורים, והאישור הוארך מעת לעת עד סוף שנת 2004. הנתבעת הגישה תכנית לשינוי יעוד המקרקעין למגורים, תכנית אשר התובע איננו מתנגד לה. בחלק מן המבנים היבילים שהוצבו במקרקעין מתגוררים בהווה "בנים חוזרים", אשר אמורים להיבנות עבורם בתי מגורים בתוך שטח המגורים הקיים של הקיבוץ, דהיינו- לא במקרקעין שבהם עסקינן. הבניה תארך זמן הן בשל סיבות טכניות והן בשל מחלוקות בין התובע לבין הנתבעת אשר מעכבות את הוצאת היתרי הבניה. ולבסוף, יש להביא בחשבון כי התובע התמהמה שנים לא מעטות עד שהגיש את התביעה, כאשר במשך זמן ארוך, מאז שנת 2005 ועד שנת 2011, לא התרה התובע בנתבעת על כך שהיא פועלת שלא כדין. מאידך, יש להביא בחשבון לחובת הנתבעת כי נכון להיום השימוש למגורים מנוגד לדין ואין להשלים עם תוצאה זו למשך זמן ארוך, וכן שחלפו כשלוש שנים מאז הוגשה התביעה, כך שהיה לנתבעת די זמן לנסות ולהכשיר את השימוש במקרקעין.

בשים לב לכל האמור, אני קובע כי פסק הדין יבוצע עד ליום 31/12/16.

בפסיקת ההוצאות יש להביא בחשבון את העובדה שהתביעה התקבלה, ומאידך יש להביא בחשבון את הסכמת הנתבעת למתן פסק דין ללא צורך בשמיעת הראיות. במצב דברים זה תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסכום מתון של 5,000 ₪.

לבקשת התובע ניתן בזאת היתר לפיצול סעדים לשם הגשת תובענה לדמי שימוש ראויים, למרות שלאמיתו של דבר היתר כזה איננו נדרש (ראו- א.גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה 11 תשע"ג) עמ' 331).

ניתן היום, ח' סיוון תשע"ה, 26 מאי 2015, בהעדר הצדדים.