חיוב בלשון הרע בגין פרסום תמונה של התובעת עם ח"כ חזן וכיתוב המקשר גם לחשדות נגד אביו של אייל גולן

לפני תובענה שהגישה התובעת נגד הנתבע ואחרים בה ביקשה לחייב הנתבע לשלם לה ללא הוכחת נזק הסך של 141,468 ₪, בגין הוצאת לשון הרע וכן ליתן צווים המורים לנתבע להכחיש הפרסום, להבהיר שאין לתובעת קשר לפרסום ולהתנצל.

1. התובעת טענה שביום 10.6.15, למחרת פרסום של התובעת בתגובה לפרסום אחר, הנתבע 2 פרסם "פוסטים ויראליים בפייסבוק הפרטי שלו (כלומר, פרסומים אשר זכו לחשיפה גדולה ביותר במרשתת) בגנותה של התובעת וזאת במטרה להשפילה ולבזותה".

2. הנתבע הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנתו בטענה שעל התובעת להוסיף פרטים נוספים. הבקשה נדחתה ע"י המותב הקודם שדן בתיק (כבוד השופט מאור) ביום 4.1.16 בנימוק שאינו מקבל הטענה של הנתבע כי תפגם הגנתו אם לא יוספו הפרטים הנוספים. נקבע שהדרשות לשאלת ההוצאות תהיה בהמשך.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה שהתפרש על פני 20 עמודים, בו טען ש"לא חיפש לפגוע בתובעת שהייתה באותה אנונימית מבחינתו ומבחינת כלל הציבור, ולמעשה הפרסום הראשון כלל לא נגע ולא עסק בתובעת". לגבי הפרסום השני נטען כי נעשה בעקבות פרסום של התובעת שהפך לויראלי בו "קישרה עצמה" לתמונה שפורסמה בפרסומי הנתבעים האחרים "לצדו של ח"כ אורן חזן וגברת נוספת, ולמעשי סרסרות , פריצות ומעשים מפוקפקים אחרים שעליהם היא מלינה בכתב התביעה". הנתבע טען כי לא "הייתה בפרסום השני כוונה לבוז לתובעת או ללעוג לה או להביע דעה כלשהי לגבי עצם אמירת התובעת כפי שהובאה בפרסום הפייסבוק של התובעת, וממילא לא ניתן למצוא בפרסום זה כל לשון הרע כלפי התובעת".

4. עוד נטען שלתובעת "לא נגרם כל נזק ואם נגרם הרי שנגרם באשמתה שלה וכתוצאה מפרסומיה".

5. ביום 4.4.16 התקיים הדיון הראשון בתובענה. בתחילת הדיון ניתן תוקף של הסדר להסכמת התובעת ונתבעים 1 ו -2 לפיה תפורסם הבהרה שמופיעה בפרוטוקול, נתבעת 1 תישא בהשתתפות בשכ"ט התובעת בסך של 5,000 ₪, התובעת תתרום לעמותה העוסקת בזכויות בעלי חיים הסך של 2,500 ₪ והתביעה נגד נתבעים 1 ו -2 תדחה. לעניין הנתבע כאן, בימ"ש קיבל בקשת התובעת להאריך המועד להשלמת הליכים מקדמיים.

6. לא הוגשו בקשות מקדמיות ולכן ביום 6.7.16 מוצו ההליכים המקדמיים. לאחר שהתובעת ביקשה וקיבלה ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה עקב רישום לא נכון ביומן ב"כ, הוגשו תצהיר עדות אחד מטעמה, שלה עצמה.

7. בקשה של התובעת "לצו למניעת תגשת תצהירי הנתבע" נדחתה ביום 21.9,16 בנימוק שעקב תקופת הפגרה, טרם חלף המועד להגשתם ונקבע שההוצאות בעניין זה יילקחו בחשבון בסוף ההליך.

8. הנתבע הגיש גם כן תצהיר אחד מטעמו, שלו עצמו, והתיק נקבע לפני מותב זה.

9. ביום 21.2.17 התקיים הדיון השני בתיק זה. התובעת ביקשה להגיש בקשה למחיקת מסמכים מתצהיר הנתבע ולכן התיק נקבע לדיון מקדמי נוסף. לאחר הדיון, התובעת הודיעה כי חזרה בה מהבקשה, אולם בימ"ש קיים הישיבה המקדמית הנוספת כדי לערוך ניסיון נוסף להגיע להסכמות וככל שלא תושגנה, להכין ישיבת שמיעת הראיות.