ת"א 13468-12-12 א.מ.א. אינטרטור בע"מ ואח' נ' לופטנזה נתיבי אוויר גרמניים ואח'

הרקע לבקשה:

1.עניינה של הבקשה שלפניי בסילוק על הסף של התביעה שכנגד ומחיקת טענות בכתב ההגנה. הבקשה הוגשה מצד שמונים ואחת התובעות בת.א. 13468-12-12, שהינן סוכנויות נסיעות (להלן: "הסוכנויות"), שהתארגנו בצוותא לצורך הגשת התביעה דנן, כנגד שלוש חברות תעופה (להלן: "החברות").

2.התביעה דנן היא המשכה של התדיינות קודמת בין חלק מהסוכנויות לבין החברות, בתובענה ה"פ (מרכז) 15895-12-08. במסגרת אותה תובענה ניתן פסק דין, לפיו נקבע כי החברות הפרו את ההסכם שנודע בכינויו הסכם יאט"א (IATA), במובן זה שהודיעו חד צדדית על ביטול עמלת הבסיס ששילמו החברות לסוכנויות בגין מכירת כרטיסים ללקוחות (להלן: "פסק הדין").

3.על פסק הדין הוגש ערעור אל בית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור לגופו בפסק דין מפורט [ע"א 516/12 מיום 13.4.14 (להלן: "פסק הדין בערעור")]. בקשה לקיומו של דיון נוסף בפסק הדין בערעור נדחתה [דנ"א 3016/14 מיום 30.6.14].

4.במסגרת התביעה שלפניי, הוגש כתב הגנה וכן ננקטה תביעה שכנגד לסעד הצהרתי. תמציתה של התביעה שכנגד ואף תמצית טענות ההגנה של החברות מבוססות על הפחתת הפיצוי בגין הפרת הסכם יאט"א בגובה ההכנסות שצמחו לסוכנויות ממודל התגמול החדש, שניתן להן על ידי החברות חלף העמלה שבוטלה.

5.על יסוד פסקי הדין, עותרות הסוכנויות בתביעה דנן למחיקת התביעה שכנגד, וכן למחיקת טענות ההגנה שעניינן קיזוז או הפחתת הפיצוי או השבה של תקבולים כספיים בגין "המודל החדש".

עיקר טענות המבקשות (הסוכנויות):

6.התביעה דנן ננקטה לאחר שנקבע בפסק הדין כי החברות הפרו את הסכם יאט"א וכי הן אינן זכאיות להודיע על ביטול העמלה באופן חד-צדדי.

7.במסגרת ההליך הקודם, העלו החברות טענת הגנה מרכזית, על פיה מודל התגמול החדש, במסגרתו ניתנה הרשאה לסוכנויות לגבות דמי טיפול ישירות מרוכשי הכרטיסים, מהווה תגמול ועל כן אין מדובר בהפרה של הסכם יאט"א.