ת"א 13460-05-13 אביטבול נ' וילאר אינטרנשיונל בע"מ

1.בפני בית המשפט תביעה לפיצויים על סך 157,415 ₪.

2. התובע רכש מהנתבעת דירה המצויה ברחוב החרמון 3/8 באור עקיבא במקרקעין הידועים כגוש 12612 חלקה 12 מגרש מספר 163 (להלן: "הדירה"), על פי הסכם מכר מיום 1.3.12.

3. לטענת התובע הדירה נמסרה לו עם ליקויי בניה רבים שעלות תיקונם כ-100,000 ₪. כן נטען שבדירה ליקוי רעש, עקב הצבתו של מעלית הבנין בסמוך לחדר השינה, שיש לפסוק בגינו כ-41,000 ₪. כן לטענת התובע יש לפסוק לזכותו פיצוי בסך 14,000 ₪, בגין נזק שאיננו ממוני. סה"כ סכום התביעה הועמד כאמור בסעיף 1 לעיל.

4.לטענת התובע הנתבעת לא תיקנה את הליקויים, למרות פניות רבות שנעשו אליה ולפיכך הוגשה התביעה.

5.הנתבעת הכחישה את התביעה. לטענתה הדירה נמסרה ללא ליקויים או עם ליקויים מזעריים, אותם היא מוכנה לתקן. הנתבעת הכחישה שיש ליקוי רעש. לחילופין היא טענה, שליקויי הרעש נובע מתחזוקה לא נאותה של המעלית ע"י ועד הבית, והדבר איננו באחריותה. לפיכך טענה שדין התביעה להדחות.

6. בית המשפט מינה מומחה מטעמו, על מנת שיתן חוו"ד בשאלות ההנדסיות השנויות במחלוקת. ביום 11.2.14 ניתנה חוו"ד של מהנדס הבנין ושמאי המקרקעין מר יעקב מרזוק (להלן: "המומחה"). על פי חוו"ד זו עלות תיקון הליקויים עומדת על 1,000 ₪ בצירוף מע"מ. כמו כן המומחה חיווה דעתו, שבדירה יש ליקוי רעש והוא המליץ על מספר דרכי טיפול, תוך כדי פירוט עלות ביצוען.

7. בהמשך ניהול ההליך ועל פי החלטות בית המשפט, הנתבעת טיפלה בליקוי הרעש. היא ביצעה שתי פעולות עיקריות. האחת, התקנת שכבת בידוד אקוסטית בקיר חדר השינה הגובל עם פיר המעלית. השניה, טיפול במנגנון המעלית, על מנת שעוצמת הרעש הנובעת מהפעלת המעלית תקטן. בסופו של דבר ולאחר מספר בדיקות אקוסטיות, נקבע שמפלס הרעש בדירת התובע עומד בתקן, דהיינו שאין ליקוי רעש.

8.הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, על פיה אין צורך בשמיעת ראיות וכי בית המשפט יתן פסק דין על סמך החומר בתיק בית המשפט. בהתאם לכך כל צד הגיש סיכומים בכתב.

9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנות כפי שיפורטו להלן.