ת"א 1341-07-15 פרחי נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ

ההליך דנא הועבר לטיפולו של מותב זה.

מונחת בפניי בקשה "למנות לתובעת אפוטרופוס, וזאת לתחום הרכוש, ואך ורק לנושא תובענה זו".

במסגרת הבקשה נטען כי כין הצדדים מתרקם הסדר, שאפשר כי יהא בכוחו לסיים ההליכים בתיק דנא. ואולם, ב"כ התובעת התרשמה כי מצבה של התובעת בעת הזו אינו מאפשר לה לקבל החלטה מושכלת ביחס להמשך ההליכים.

נוכח זאת, ובהינתן העובדה כי "התובעת אינה מסוגלת להכריע, והח"מ חוששת ליטול אחריות. הח"מ גם חוששת שאם כן תאשר התובעת קבלת ההצעה, תפנה לאחר מכן נגדה לאור טענתה בעבר שהח"מ משלבת ידיים עם חברת הביטוח" (ס' 7 לבקשה), עתרה באת כוחה להורות כמבוקש.

דיון

ס' 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק"), מתווה את הנסיבות בגדרן מוסמך ביהמ"ש להורות על מינוי אפוטרופוס, ובה בעת, מפרט את זהות הגורמים הרשאים להגיש בקשה למינוי כאמור. באופן עוקב, קובע ס' 34 לחוק מי יכול להתמנות כאפוטרופוס (ראה עוד ההוראות הנקובות בס' 36-37 לחוק, כתנאי למינוי).

עם זאת. בהתאם להוראת סעיף 78 לחוק, "הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט יהיו של בית המשפט לענייני משפחה, בכפוף להוראות סעיף 79".

אכן. תקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת:

"(א) פסול-דין רשאי לתבוע לדין על ידי אפוטרופסו או ידידו הקרוב. כן רשאי הוא להתגונן בדין על ידי אפוטרופוס.

(ב) בית המשפט או הרשם המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס-לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט".