ת"א 13403-01-12 גבירץ ואח' נ' גיל ואח'

אלה הן תביעה ותביעה שכנגד להשבה ולפיצויים בשל הפרת חוזה ובשל קיומו שלא בתום לב.

הרקע העובדתי

בתקופה הרלבנטית לתביעה זו, ירשו נתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") ושתי אחיותיה מגרש בשטח 1,110 מ"ר בקריית טבעון, שעליו בית וזכויות בניה נוספות (להלן: "החלקה"). שלוש האחיות נרשמו בלשכת רישום המקרקעין כבעלים של החלקה בחלקים שווים. בין האחיות נתגלע סכסוך, אשר הוביל לקיפאון בעניין השימוש בחלקה.

עניינן של התביעות הוא בהסכמים שנחתמו בין הצדדים בנוגע לחלקה, כמפורט להלן. אציין כי הוריו של התובע, אבי וגילה גבירץ, פעלו כשלוחיו של התובע בכל הנוגע להסכמים אלה.

במהלך חודש אפריל 2009 פנה אביו של התובע, אבי גבירץ (להלן: "אבי"), לנתבעים. בעקבות הפניה התקיימה פגישה בין הצדדים, שבהמשך לה נחתמו ביום 14.5.09 שני הסכמים: האחד – הסכם להזמנת התובע לרכישת שני השלישים של אחיות הנתבעת בחלקה (להלן: "הסכם המועמדות" או "ההסכם"), השני – הסכם שיתוף במקרקעין (להלן: "הסכם השיתוף").

בהסכם המועמדות התחייבו הנתבעים לפעול למכירת חלקן של אחיותיה של הנתבעת בחלקה לתובע, תמורת סכום של 1,000,000 ₪. על פי המוסכם בהסכם זה, מסר אבי לידי הנתבעים במועד החתימה סכום של 30,000 ₪ (להלן: "הפיקדון").

בחלוף שנה ממועד החתימה על ההסכם, לא הצליחו הנתבעים להגיע להסכמה עם האחיות בדבר רכישת זכויותיהן בחלקה על ידי התובע. שני הצדדים, שגם בשלב זה היו מעוניינים שהרכישה תצא לפועל, חתמו על הסכם נוסף, שעניינו עדכון והארכת תוקפם של שני ההסכמים מיום 14.5.09 (להלן: "הסכם ההארכה"). בהסכם ההארכה נקבע כי סכום הרכישה יהיה 1,100,000 ₪.

בחודש אוקטובר 2010 הגישו הנתבעים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בקריות על מנת להביא למכירת חלקן של האחיות בחלקה (תמ"ש 18901-10-10) (חלקן של האחיות בחלקה יכונה להלן: "הנכס").