ת"א 13376-03-14 בנק ערבי ישראלי בעמ נ' גמא מול בע"מ ואח'

לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה אני מחליטה לדחות את הבקשה.

לא אוכל שלא להעיר על כך שהתנהלות הנתבעים בעניין זה אינה ראויה.

תחילתה, בכך שביום 313.16 הוגשה חוות הדעת המעודכנת יחד עם "הודעה", לפיה היא מוגשת "בהמשך לדיון ההוכחות מיום 23.3.16". מאחר שמנוסח זה ניתן היה להבין כי הגשתה הותרה באותו דיון, הורתי לבכ' הנתבעים להפנות לאותה החלטה (ר' החלטה מיום 31.3.16). רק בעקבות החלטתי הוגשה בקשת הנתבעים להתיר להם את הגשת חוות הדעת המעודכנת.

כשכבר הוגשה בקשה להתיר להם את הגשת חוות הדעת המעודכנת, היא הוגשה שלא על פי התקנות, ללא נימוקים שיבהירו מדוע היא מוגשת רק באותו שלב, וללא תצהיר לתמוך בה.

די בכך כדי להביא לדחייתה.

מעבר לכך, הבקשה אינה מוגשת בחלל ריק. בדיון שהיה בפני ביום 23.3.16 נחקר מנהל הנתבעות אודות הדוחות לשנים 2012-2013 , הודה כי אלה אינם נזכרים בחוות הדעת של המומחה מטעמו, וציין כי המומחה מטעמו יביא אותם לדיון! (עמ'53 ש' 9 ואילך ועמ' 56 ש/ 30 ואילך).

הוא אף ציין כי הדוחות האלה הוגשו כבר בתחילת שנת 2016 (עמ' 54 ש' 1-3), וכי הועברו זה מכבר למומחה מטעמו!

בנסיבות האלה בולט עוד יותר חסרונו של הסבר לכך שהעידכון לחוות הדעת מוגש רק לאחר חקירתו של מנהל הנתבעות, רק 10 ימים לפני מועד החקירה של שני המומחים, ולאחר שמומחה התובעת כבר הגיש חוות דעת, מבלי שעיין במסמכים אלה.

יצוין, כי בעת הגשת הבקשה הסתיימה כבר חקירת כל העדים, של שני הצדדים, למעט חקירת המומחים שהצדדים הסכימו כי תהיה במועד אחד (פרוטוקול עמ' 35 ש' 28).

לאור כל זאת, ומשנמנעו הנתבעים, גם בתשובתם, מליתן נימוק כלשהו לעניין מועד הגשת הבקשה, ומשנמנעו מלתמוך את בקשתם בתצהיר כנדרש בתקנות, ואף טענו כי מתן נימוקים כאלה יש בו משום הצבה של "שלל סייגים ומכשולים" (סעיף 6 לתשובתם), לא ניתן לשלול את חששו של התובע כאילו מדובר במהלך מתוכנן.

אין מקום, בנסיבות כאלה, להתיר לנתבעים צירופה של חוות דעת חדשה (או כלשונם "מעודכנת"), מטעמם.

העובדה, שבתי המשפט גמישים לעיתים בכל הנוגע להוספת ראיות אין פירושה כי כל צד רשאי לעשות ככל העולה על רוחו וכי אין שום חשיבות למועדים שנקבעו להגשת הראיות או לכללים המחייבים את הגשת כל הראיות במועד אחד. לפסיקה בעניין זה הפנה התובע בתגובתו.

דרוש נימוק והסבר באשר למועד בו מתבקשת הגשת הראיה הנוספת. בהעדר הסבר כזה- וכל שכן בנסיבות בהן המעורר חשש שניתן היה להגיש את אותה ראיה גם מוקדם יותר , אין מקום לקבל את הבקשה.