ת"א 13341-09-15 פדל ח'ליל ואח' נ' עבד אלחלים ח'לאילה ואח'

התובעים הגישו כתב תביעה לפיו יורה בית המשפט על צו מניעה קבוע, שיאסור על הנתבעים ו/או מי מטעמם, לבצע עבודת בניית גדר ו/או חסימת זכות המעבר בחלקה 19 גוש 19319 מאדמות העיר סחנין.

ביום 8/9/15 ניתן על ידי, במסגרת התורנות, צו זמני כנגד הנתבעים.

במסגרת הדיון בצו מניעה זמני, הצהירו הצדדים ביום 3/11/15, כדלקמן: "הגענו להסכמות שנגיש לתיק בית המשפט עד מחר ונותרה מחלוקת אחת ויחידה, שנבקש שבית המשפט יבקר במקום ויפסוק על פי שיקול דעתו, היכן ימוקם קו הגבול".

ביום 8/11/15 הגישו הצדדים הסכם מפורט לגבי זכות המעבר, שמסיים את כל המחלוקת ביניהם, למעט הקטע שסומן על גבי מפה מוסכמת בנקודות D-E-F , וביקשו שבית המשפט יכריע ,על פי שיקול דעתו, ברוחב זכות המעבר בקטע זה , לאחר ביקור בשטח.

להסכם המפורט ניתן תוקף של החלטה ובנקודה שנותרה במחלוקת, במסגרת הביקור הקבוע ליום 9/11/15, בית המשפט יסמן את קו הגבול.

במהלך הביקור במקום, בית המשפט ולאחר שהתרשם מהכניסה, דרך המעבר, והבחין בדרך יציאת הרכבים שבוצעה על ידי התובעים עצמם, סימן את קו הגבול בין נקודות D-E-F. שני הצדדים תיעדו את הסימון ומשכך, המחלוקות הגיעו לידי פתרון כולל.

לאחר הסימון, החלו התובעים לסגת מעט מעמדתם בטענה שקו הגבול שסומן על ידי בית המשפט, על אף ההסכמה המפורשת, בטענה כי דרך המעבר צומצמה.

התובעים אף החליפו את בא כוחם וביקשו לדחות את הדיונים בתיק. בית המשפט נעתר לבקשת הדחייה ואפשר לבא כוחם החדש ללמוד את התיק ולשטוח בפני בית המשפט טענותיהם.

לשיטתם, בנקודות שבית המשפט קבע, זכות המעבר צומצמה ואי אפשר להיכנס עם רכב אמבולנס או משאית. גם הרכבים הפרטיים של התובעים לא יכולים להיכנס פנימה בקלות. טענה זו, שפורטה בפרוטוקול הדיון מיום 23/6/16 היא טענה כללית, ואין בה ממש.