ת"א 13339-07-13 דדון נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

לפני בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת ועדת המל"ל.

לטענת המבקשת, המבטחת לא עמדו לפני ועדת המל"ל מסמכים רפואיים מעברו הרפואי של התובע והועדה לא התייחסה למצבו הרפואי של התובע בקובעה את נכותה הצמיתה כתוצאה מהתאונה.

בעקבות בקשה זו, ולאחר קבלת תגובות הצדדים, ניתן צו למוסד לביטוח לאומי ליתן את מלוא החומר הרפואי שעמד לפני הועדה עת קבעה את נכותו הצמיתה של התובע.

לאחר שהתקבל מלוא התיעוד הרפואי שעמד לפני הועדה, מסתבר כי החומר הרפואי מעברו הרפואי של התובע הופיע לפני הועדה, בכלל זה, אך לא רק, התיעוד הרפואי לאחר אירוע מיום 27.2.11.

משכך הועבר החומר הרפואי לב"כ הצדדים לתגובתם (ובעיקר לתגובת הנתבעת) האם יש מקום ליתן החלטה בבקשה.

הנתבעת טענה כי יש ליתן החלטה בבקשה וזאת מאחר שלטעמה נפל פגם בהחלטת ועדת המל"ל שגם אם עמד לפני הועדה תיקו הרפואי המלא של התובע, היא התעלמה מתיק רפואי זה ולא צויין בפרוטוקול הועדה התייחסות מפורשת לעברו הרפואי העשיר (כך כטענת הנתבעת בתגובתה מהיום).

דיון

"כידוע, המחוקק הגביל את היכולת "לפתוח" קביעות הנוגעות לנכות במסגרת הליך משפטי, לאחר שנקבעו במסגרת ועדות רפואיות הפועלות על-פי דין. על-כן, ההלכה היא כי בקשה להביא ראיות לסתור תיענה רק במקרים יוצאי דופן בהם יש חשש לעיוות דין הנובע מהתנהלות הוועדה הרפואית; במקרים בהם מתברר כי לא היו בפני הוועדה הרפואית שקבעה את הנכות עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו של הנפגע; או במקרים בהם חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע לאחר שנקבעה נכותו על-ידי הוועדה הרפואית (בר"ע 634/85 עודה נ' "רותם" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505 (1985); בר"ע 721/85 "סלע" חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה, פ"ד לט(4) 839 (1986); 5779/90 "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4)77 (1991); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 774 (מהדורה רביעית, 2011)) " ראה בהחלטתו של כבוד השופט זילברטל ברע"א 6023/14 מיום 30.12.14).

אף אחת מהאפשרויות האמורות לא חלה בענייננו, ואין על כך חולק, לאחר קבלת המסמכים מהמל"ל.