ת"א 13216-09-14 שרעבי נ' כליף
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
13216-09-14
18.2.2015 |
|
בפני השופטת: אושרי פרוסט-פרנקל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
נתבעת/מבקשת: רמה פלמרי כליף |
תובע/משיב: רמי שרעבי |
| החלטה | |
|
בהמשך לדיון שהתקיים ביום 17.2.15 - התיק הועבר לדיון בפני.
בפני בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות שכן לתובע אין ולא היו זכויות קנייניות לפי דין במקרקעין.
לטענת הנתבעת, התובע עושה שימוש בחצר הבניין ללא רשות או רשיון וללא הסכמת הבעלים הרשום , ללא תשלום דמי שימוש ראויים תוך צבירת חובות בגין אי תשלום מיסים עירוניים תוך פגיעה באפשרות הנתבעת לממש את זכותה לעשות שימוש במקרקעין.
לטענת הנתבעת בהתאם לנסח הטאבו שצורף לכתב התביעה , המבקש איננו בעל זכויות בחלקה 100/2 בגוש 7113 רח' פרישמן 41 בתל אביב. לגרסתה, התובע הקנה לעצמו מעמד של דייר מוגן כאשר בפועל הוא פולש למקרקעין בהן אין לו כל זכות. בהתאם למסמכים מעיריית תל אביב לתובע אין כל זכות במקרקעין ולמעשה ביצע בניה בלתי חוקית, הפיכת פחי אשפה למחסן.
התובע בתגובתו עותר לדחיית הבקשה בטענה, כי אין בטענות הנתבעת כל אמת ולטענתו, הוא מחזיק בנכס כדייר מוגן עוד לפני שנרשם כבית משותף. לכן זכויות הנתבעת אינן יכולות לפגוע במחזיק במקרקעין מזה שנים ובזכויות דייר מוגן שנרכשו בכסף רב.
לטענתו, הוא רכש בשנת 1983 בדמי מפתח מדיירים מוגנים שהחזיקו במחסן צמוד לדירה שנמכרה לנתבעת בקומת המרתף. עם רכישת זכויות אלו החזיק התובע בכל שטח המרתף למעט שני חדרים קטנים שמסומנים בתשריט שצורף כ-ג' ו-ד' וכן החזיק בכל שטח הכניסה לירידה לקומת המרתף וגינה בחזית הבית.
הנתבעת בתשובתה חוזרת על טענותיה ומוסיפה כי לא פלשה לשטח התובע.
דיון:
בית המשפט העליון קבע כי זכות הפניה לערכאות הנה זכות חוקתית מוגנת. עוד קבע בית המשפט העליון כי מדובר בזכות בעלת פן מהותי ולא רק פרוצדוראלי ולכן יש לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 8864/99 ליאת אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000, שם נאמר כי: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט. מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון".
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון נדרש כי העדר העילה/העדר יריבות, יעלה באופן ברור מכתב התביעה. ראה לעניין זה , ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש.מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124, 128 ( 1989 ) שם נקבע: "די בספק בדבר האפשרות שהתובענה תתקבל כדי לדחות בקשה לסילוק על הסף"
בע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן,פ''ד לז(4) 721, 724 (1983) נקבע :
"טעמו והגיונו של הכלל בדבר המחיקה על הסף בהעדר עילה, כמו גם טעמה והגיונה של ההלכה בעניין זה, הם שהעדר העילה - או העדר היריבות - צריך להיות ברור וגלוי מכתב הטענות עצמו, ודי בספק בעניין זה כדי להכשיל בקשת מחיקה על הסף .
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|