ת"א 13216-09-14

לפני בקשת התובע ( להלן: "המבקש" ) להורות ללשכת רישום המקרקעין בתל אביב , לרשום הערת אזהרה על זכויות הנתבעת ( להלן: "המשיבה" ) בגוש 7113, חלקה 100, תת חלקה 1 ( להלן: "הנכס" )

לטענת המבקש , המשיבה עומדת למכור את זכויותיה בנכס ועולה חשש כבד שלאחר המכירה, ימצא עצמו במאבק מחודש מול הקונה החדש.

בנסיבות אילו, טוען המבקש כי יש להורות על רישום הערת אזהרה לפיה מתקיים הליך משפטי בעניין ביטול הסיפוח הלא חוקי, של ההצמדה ששייכת לתת חלקה 2 לתת חלקה 1 ( להלן: "ההצמדה" ) על פי תשריטי הבית המשותף שצורף כנספח.

המשיבה בתגובתה עותרת לדחיית הבקשה בטענה שלמבקש אין זכות עמידה , אלא בעל הדירה הרשום בהתאם לנסח הטאבו, קחטן עזרא , אליהו, בלהה ושרה, אשר לא צורפו לבקשה. לטענתה, הדירה נמכרה לה כדין ואין למבקש כל מעמד ויריבות ובוודאי שלא מול המשיבה.

לטענת המשיבה המבקש אינו בעלים, אלא פולש לשיטתה או דייר מוגן, ואין לו כל זכות קניינית.

עוד טוענת המשיבה כי למבקש אין זכויות עודפות בדירתה או במחסן/פרטר/ ו/או כל זכות אחרת במקרקעין ולכן דין בקשתו להידחות. על המבקש להוכיח את זכותו כדין, וצפויה לו כהגדרתה עוד דרך ארוכה עד שיוכיח את זכויותיו. המשיבה , מצהירה כי איננה מתכוונת למכור את הנכס וכי הנו מושכר לאחר .

המבקש בתשובתו טוען כי עומדת לו זכות החזקה שהוכרה בחוק המקרקעין כזכות עיקרית , מול זכויות פולש זר כהגדרתו, שיש לו זכויות במקרקעין סמוכים. לטענתו , הוכיח בראיות את היותו דייר מוגן ובעיקר כהגדרתו דייר מוגן ביחידה סמוכה היא תת חלקה 2 על הצמדותיה , הצמדות שלמשיבה כהגדרתו אין כל זכות בה. לטענתו, רישום הערת אזהרה בדבר קיומם של הליכים משפטיים, נועדה למנוע הטעייה של צדדים שלישיים ולא על מהות זכותה של המשיבה במקרקעין.

דיון 

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים שוכנעתי כי אין מקום להורות על רישום הערת אזהרה על הנכס שבבעלות המשיבה.

אציין כבר עתה, כי הדרך הנכונה בה היה על המבקש לפעול, אם בכלל ואם היה זכאי לסעד המבוקש, הינה בדרך של סעד זמני, כולל הפקדת ערבויות. עם זאת, אדון בבקשה זו.

למעלה מן הצורך אדון בבקשה.

תת חלקה 1 בחלקה 100 הנה נכס בבעלות המשיבה , נכס שאיננו קשור למחלוקת העיקרית, ולכן אין מקום להורות על רישום הערת אזהרה . תת חלקה 2 בחלקה 100 איננה בבעלות המשיבה וזו גם איננה טוענת לזכות חזקה במקרקעין.

יש לציין את הצהרת המשיבה לפיה אין בכוונתה למכור את הנכס בגינו מתבקש הרישום, כי הצהרה זו מאיינת את חששו של המבקש כי נכס המשיבה יימכר ויביא לסכסוך עם קונה הנכס, אם וכאשר יתבצע.

כאן המקום לציין, לעניין הסמכות העניינית, כי לאחר ביטול הלכת שמש , שנקבעה בע"א 37/59 שמש נ' מפעל המים כפר סבא , פ"ד יג 834 , בעניין סמכותו העניינית של בית משפט השלום, ובוטלה במסגרת רע"א 3749/12 ששון בר עוז נ' דניאל סטר, עניינה של הבקשה שבכותרת הנה בסמכותו העניינית של בית משפט זה, שכן מדובר בבקשה נלוות לסעד המבוקש בתביעה העיקרית בה מתבקש סעד שנוגע לשימוש וחזקה במקרקעין.

לפיכך הבקשה נדחית.