ת"א 13206-06-16 ש.ח.ק. קפואים בע"מ נ' הובר

בפני בקשת המבקש (להלן : "המבקש") להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה מחמת היעדר סמכות עניינית ולחילופין להורות על "עיכוב הליכים" בתביעה זו עד לאחר מתן פסק הדין בתביעת המבקש בבית הדין לעבודה.

כתב התביעה בתיק זה הוגש כתביעה כספית-נזיקית על סך 610,132 ₪ בגין נזקים שהסב הנתבע (להלן: "המבקש") לתובעת (להלן: "המשיבה") בהתנהלותו הרשלנית והפרת חובת באמון המוטלת עליו כמי ששימש מנכ"ל המשיבה (כך לטענתה).

טענות הצדדים

המבקש טוען כי העובדות העולות מכתב התביעה שהוגש ע"י המשיבה , עניינן בטענות המבוססות על יחסי העבודה בין הצדדים ובקשר לתפקודו של המבקש כמנכ"ל המשיבה ולפיכך ראויות הן להתברר בבית הדין לעבודה לו הסמכות הייחודית על פי סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט- 1969 לדון בתובענה.

לטענת המבקש תביעת המשיבה הוגשה ב"אצטלה" נזיקית כאשר כל העילות באופן ברור הינן בסמכותו של בית הדין לעבודה אף שאלה הוכתרו במונחים מדיני הנזיקין וזאת ללא ביסוס לקיומן. לפיכך ומשהתביעה הכספית נובעת ממערכת יחסי העבודה בין הצדדים , דינה להתברר בבית הדין לעבודה.

מכל מקום לטענת המבקש, תביעה זו לא הייתה מוגשת אלמלא היה המבקש מגיש כנגד המשיבה תביעה לתשלום פיצויי פיטורין על סך 126,000 ₪ בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע"ש 52287-01-16).

עוד טוען המבקש כי תביעת המשיבה הינה העתק מדוייק של כתב ההגנה שהוגש על ידה בבית הדין לעבודה, דבר שמחזק המסקנה כי המשיבה משתמשת באותן עובדות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורין, כמקימות גם עילות נזיקיות וזאת רק על מנת להכשיר הגשת תביעתה בבית משפט זה.

המשיבה דחתה בתגובתה את טענות המבקש. לטענתה, התביעה שהוגשה כנגד המבקש מבוססת על עילות התרמית והגזל ועילות הפרת האמון וזהירות , עילות המוחרגות מסמכותו של בית הדין לעבודה.

עוד נטען כי יחסי עובד מעביד אמנם היוו את הקרקע הפורייה לביצוע המעשים המיוחסים למבקש, אך לא יחסי העבודה הם העיקר כי אם מעשי התרמית והגזל של המבקש.