ת"א 13153-02-13 גרניט ואח' נ' ישראל מחוז מרכז מחלקת עסק

התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבע בעתירה לסעד הצהרתי ולהשבת סכום של 272,092 ₪. התובעים מכרו את נחלתם וביקשו מהנתבע לשום את דמי ההסכמה הנדרשים ולהעביר את הזכויות בנחלה בהתאם להסכם המכר הרלוונטי. התובעים סברו כי שומת דמי ההסכמה שהתקבלה לא ייצגה נכונה את מצב נחלתם במועד המכירה ולכן הגישו בקשה לעיון חוזר. התובעים טוענים כי ההחלטה בבקשה לעיון חוזר נתקבלה זמן רב לאחר המועד בו מוסמך היה הנתבע לקבלה. מטעם זה, הם עותרים להצהרה כי הבקשה לעיון חוזר התקבלה ככתבה וכלשונה ולהשבת סכום דמי ההסכמה ששולם, לכאורה, ביתר. כמו כן, מבקשים התובעים להצהיר כי הם זכאים להנחה בדמי ההסכמה על פי דין ולהשבת שווי ההנחה שתקבע.

הנתבע מתנגד לסנקציה המבוקשת וטוען שאין לה ביטוי בדין או בנוהל.

השאלה המרכזית שבמחלוקת היא, האם ניתן להטיל על הנתבע סנקציה בגין שיהוי במתן החלטתו.

רקע

1. ביום 27.7.09 מכרו התובעים לרוכשים, צדדי ג' שאינם צד להליך זה, את בית מגוריהם ברחוב אלון 12 בישוב כרמי יוסף (להלן: "הנכס") ואת האדמות החקלאיות המוצמדות אליו, הידועים יחדיו כגוש 4844 מגרש 164 (יקראו במאוחד, להלן: "הנחלה").

2. לטענת התובעים, ביום 22.9.09 ביקשו מהנתבע לרשום את העברת הנחלה ולערוך אצל שמאי מטעמו שומת דמי הסכמה (ר' נספח ב' לכתב ההגנה). מספר ימים לאחר מכן, ביום 29.9.09 ביקש הנתבע מהתובעים להשלים פרטים לצורך העברת הזכויות וכן להמציא ייפוי כוח מצדם (ר' נספח ג' לכתב ההגנה). ביום 11.11.09 הומצא ייפוי הכוח כמבוקש וביום 24.11.09 הושלמו הפרטים שהתבקשו להעברת הזכויות, מבלי שניתנה התייחסות לעניין שומת דמי ההסכמה (ר' נספח ד' לכתב ההגנה).

3. לטענת הנתבע, כשלושה חודשים לאחר מכן, ביום 10.2.10 הוזמנה על-ידו שומת מקרקעין לצורך קביעת דמי ההסכמה, שבמסגרתה נבדקה סבירות התמורה בחוזה המכר בין התובעים לרוכשים ושווי המחוברים בנחלה (ר' נספח ו' לכתב ההגנה). מספר ימים לאחר מכן, נערך ביקור בנחלה וביום 21.2.10 נתן שמאי, מר יעקב קורן (להלן: "השמאי"), שומת מקרקעין בה קבע כי התמורה ששולמה בגובה 3,130,000 ₪ סבירה למועדה וכי שווי המחוברים מוערך בסכום של 1,125,000 ₪ (ר' נספח ז' לכתב ההגנה).

4. בחלוף מחצית שנה, ביום 30.8.10, שיגר הנתבע לתובעים "הודעה על תשלום דמי הסכמה", אליה צורפה הערכת שווי המקרקעין של השמאי (ר' נספח ב' לכתב התביעה). לטענת הנתבע, נדרשו התובעים להמציא מסמכים נוספים ובין היתר, קבלה על התשלום בסכום של 759,263 ₪, אישורי מיסים וחתימה על כתבי העברת הזכויות (ר' נספח ט' לכתב ההגנה).

5. ביום 3.10.10 הגישו התובעים השגה על שומתו של השמאי, בה ציינו כי שווים של המחוברים לנכס עומד לכל הפחות על סכום של 1,800,000 ₪ וכי יש לנכות מדמי ההסכמה את שווי הרכוש המשותף ולחשב לזכותם הנחות זכאים עקב גילם (להלן: "הבקשה לעיון חוזר"). עוד טענו, כי לנוכח משך הזמן שחלף מאז הגישו את הבקשה לשומת דמי הסכמה ועד לבדיקת השמאי, הנכס שופץ על ידם ועלה ערכו, אך עניין זה לא בא לידי ביטוי בשומת השמאי (ר' נספח ג' לכתב התביעה; נספח י' לכתב ההגנה).

ימים ספורים לאחר מכן, המציאו התובעים קבלות המעידות על תשלום דמי ההסכמה כנדרש וקבלות על תשלום דמי הערעור על השומה וביקשו, שוב, לקבל הנחה על שומת דמי ההסכמה שנקבעה (ר' נספחים י"א ו-י"ב לכתב ההגנה).