ת"א 13124-06-12 אבו ראפע נ' ראמי קאר מוטורס בע"מ

1.בפני בקשת התובע לבטל החלטתי מיום15.12.14,על פיה נמחקה תביעתו מחוסר מעש, מאחר שלא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו ואף לא הגיב לבקשה למתן פסק דין בהעדר תצהירים, שהגישה הנתבעת.

לטענת התובע, בא כוחו לא קיבל את ההחלטה להגיב לבקשת הנתבעת. ע"פ תצהיר בא כוחו שצורף לבקשה, במהלך חודש 12/14 עבר משרד ולא הייתה קיימת במשרד החדש תשתית לקווי בזק ולפיכך, לא יכול היה לקבל את ההחלטה בפקס. עוד נטען התובע כי תצהירי עדות ראשית לא הוגשו במועד שכן אשת התובע אושפזה בבית חולים.

2.הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי התובע לא הגיש תצהיריו במועד ואף לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשתם וזאת למרות שמדובר היה בהזדמנות שניה שניתנה לתובע, לאחר שבעבר כבר בוטל פסק דין שניתן כנגדו בהעדר התייצבות. הנתבעת טענה כי כבר בשל כך, דין התביעה היה להימחק. עוד הפנתה הנתבעת לאישור הפקס שצרפה, על פיו מזכירת בא כוח התובע בשם תמאהר אישרה קבלתו. הנתבעת הפנתה לכך שמס' הפקס אליו נשלחו הבקשה וההחלטה ואשר התקבל כאמור, הינו מס' הפקס שנמסר ע"י בא כוח התובע לתיק והוא לא הודיע על כל שינוי. כן הפנתה הנתבעת לכך שטענת התובע לגבי אשפוזה של אשתו נטענה על דרך הסתם, ללא כל אסמכתא ובכל מקרה היה צריך להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התצהירים. הנתבעת הפנתה להתנהלות התובע מאז הגשת התביעה .

דיון

3.כפי שכבר פרטתי בהחלטה מיום 20.5.14 (ביחס לבקשה קודמת שהגיש התובע לביטול פסק דין, ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר,מאפשרת ביטול מחמת הצדק, או ביטול ע"פ שיקול דעת ביה"מ.(ראה ע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395).

4.במקרה דנן, אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן ההחלטה להגשת תצהירים ניתנה במעמד בא כוח התובע ביום 18.9.14. למרות זאת,לא טרח התובע להגיש תצהיריו במועד ואף לא הגיש עד היום כל בקשה להארכת מועד להגשתם. לפיכך,גם אלמלא בקשת הנתבעת,דין התביעה היה להימחק מחוסר מעש ובהעדר ראיות מטעם התובע.

למרות זאת ולפנים משורת הדין,הועברה בקשת הנתבעת לתגובת התובע (בעיקר על מנת לאפשר לו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התצהירים). התובע לא הגיב לבקשה. יצויין כי טענת התובע כי לא קיבל את הבקשה וההחלטה ,לא נתמכה בתצהיר מטעם אותה מזכירה בשם תמאהר אשר חתומה על אישור הפקס ולא הובהר כיצד אישור קבלת הפקס כאמור מתיישב עם טענת בא כוח התובע. בעניין זה אינני מקבלת את טענת התובע, בתשובתו לתגובת הנתבעת, כאילו הנתבעת הייתה צריכה לצרף תצהיר מאותה מזכירה . המדובר במזכירה שאישרה קבלת הפקס במספר שנמסר בעבר ע"י ב"כ התובע. לכן אם וככל שאותה עובדת בשם תמאהר לא קיבלה את הפקס,היה צריך התובע לצרף תצהיר מטעמה.אם וככל שכלל אין עובדת בשם זה אצל בא כוח התובע,היה צריך בא כוח התובע להצהיר זאת בתצהיר שצרף לבקשה.

גם אם לא היו קווי תקשורת במשרד החדש,הרי הפקס התקבל ואושר לכאורה במספר שנמסר לגבי משרד הישן והיה אמור להיות מועבר לבא כוח התובע ע"י המזכירה אשר אישרה קבלתו.

5.עם זאת, עדיין, נותר לבדוק האם יש מקום לבטל את פסק הדין על פי שיקול הדעת שניתן לבית המשפט. באשר לסיבת המחדל-טענת התובע כי תצהיריו לא הוגשו מחמת אישפוז אשתו,לא נתמכה בכל תצהיר מטעמו ואף לא צורף כל אישור רפואי בעניין. בכל מקרה,צודקת הנתבעת בטענתה כי גם בנסיבות כנטען,היה צריך התובע להגיש בקשה להארכת מועד להגשת תצהיריו והוא לא עשה כן,אלא התעלם מהחלטת ביה"מ להגשת התצהירים.

יחד עם זאת כפי שכבר פורט בעבר, כבר נקבע כי המבחן השני – סיכויי ההצלחה בהליך - הינו המבחן העיקרי שכן על עצם המחדל ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן, ההלכה היא כי אין צורך להצביע על סיכויים ודאיים להליך אלא: "על המבקש להראות כי לגופו של עניין עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, כאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסה"ד שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92, רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' (1) 830).