ת"א 13072-08-15 תבל טכנולוגיות מיחזור בע"מ נ' חברת מבני תעשיה בע"מ

לפניי בקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהפקדת ערובה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן- תקנות סדר הדין האזרחי) וכן, בהתאם להוראות סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן- חוק החברות), להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת באם תדחה התביעה.

טענות הצדדים בתמצית

1.הנתבעת טוענת, כי לאור מצבה הכספי של התובעת יש להיעתר לבקשה. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית בשווי של מיליון ₪. במסגרת תביעתה טוענת התובעת אודות המצוקה הפיננסית אליה נקלעה וההפסדים הניכרים שנגרמו לה. לטענת הנתבעת, הגשת התובענה הינה תולדה ישירה של חוב המגיע לנתבעת מאת התובעת בסך של 1,338,883 ₪ וכן, נגד התובעת תלויה ועומדת תביעת פינוי.

2.כן טוענת הנתבעת, כי מזה מספר חודשים מנהלת הנתבעת הליכי הוצאה לפועל כנגד התובעת, אולם לשווא ונראה כי התובעת שקועה בחובות ואין לה נכסים מהם ניתן להיפרע. לטענתה, במסגרת התביעה, התובעת מודה כי אינה משלמת לנתבעת דמי שכירות בגין המושכר ומוסיפה היא לצבור חובות. נוכח הצהרותיה של התובעת אודות היעדר חוסנה הכלכלי והודאתה בדבר היעדר יכולת כלכלית, יש לחייב את התובעת להפקיד ערובה.

3.לבסוף טוענת הנתבעת, כי מצבה הפיננסי של התובעת בכי רע, ויש חשש כבד וממשי שהתביעה תדחה והנתבעת תימצא בפני שוקת שבורה. על כן, יש להורות לתובעת, כתנאי להמשך ההליכים בתיק, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות ההליך.

4.התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי הבקשה אינה מגלה עילה המצדיקה חיוב במתן ערובה להוצאות משפט. מצבה אינו כפי שתואר על ידי הנתבעת, אומנם לתובעת מספר נושים, אולם ברשות התובעת ציוד בהיקף של מיליוני שקלים, כאשר סך חובותיה עומד על סך 500,000 ₪ בלבד (לא כולל החוב לנתבעת). הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים. על כן, יש לדחות את הבקשה, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות.

דיון

5.לבית המשפט סמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע הן מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, והן מכוח סעיף 353א' לחוק החברות.

6.על-פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט לחייב תובע בהפקדת ערובה: