ת"א 13037-05-10 מפעלי תחנות בע"מ נ' פ'

בפניי בקשת התובעת להגשת חוות דעת של גרפולוג ולחילופין מינוי מומחה בתחום הגרפולוגיה מטעם בית המשפט.

רקע עובדתי

ברקע לבקשה עומדת תביעה לפינוי וסילוק ידה של הנתבעת מחנות שבבעלות התובעת.

נטען בתביעה, כי זכויות השכירות בחנות הנ"ל הועברו בזמנו למר א' פ', גרושה של הנתבעת, אשר היפר את ההסכם והעביר את החזקה בחנות לגרושתו ללא קבלת היתר לכך מהתובעת ובניגוד להוראות הסכם השכירות שבינו לבין התובעת.

עיקר הגנתה של הנתבעת נסמכת על הטענה, כי בין הנתבעת לבין גרושה נערך ונחתם בשנת 2006 הסכם גירושין במסגרתו נקבע, כי החנות נשוא התביעה שהייתה בחזקתו של הגרוש שלה, תועבר לנתבעת והיא תהיה בעלת הזכויות המוגנות בה.

להשלמת התמונה יצוין, כי תביעה קודמת שניהלה התובעת נגד גרושה של הנתבעת במסגרת ת"א 1546/04 בבית משפט השלום בעפולה, לסילוק ידו מאותה חנות, נמחקה (להלן: "התביעה הקודמת"). פסק המחיקה ניתן לאור טענת פ', כי אינו מחזיק עוד בחנות נשוא התביעה וכי העביר את זכויותיו בה לגרושתו, הנתבעת, במסגרת הסכם הגירושין והיא זו שמחזיקה בחנות בפועל.

לאחר שהתקיים דיון בבקשה האמורה במעמד הצדדים הגישה התובעת בקשה נוספת ובגדרה היא עתרה להפנות שאלות לשופטת ששימשה במועדים הרלוונטיים לתובענה כבאת-כוחה של הנתבעת וטיפלה עבורה בכל הקשור להסכם הגירושין שנערך כאמור בין הנתבעת לבין גרושה ואשר הוגש לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין במסגרת תמ"ש 8450/04 (בימ"ש לענייני משפחה נצרת) [להלן: "תיק המשפחה"].

יצוין כבר כאן, כי שתי הבקשות האמורות הוגשו לאחר שהסתיימה פרשת הראיות בתיק דנן.

עוד יצוין, כי הבקשות הוגשו ע"י התובעת לאחר שניתן לבקשתה צו ע"י ביהמ"ש המאפשר לה לעיין בתיק המשפחה.

תמצית טענות הצדדים

התובעת טוענת, כי מעיון בהסכם הגירושין המצוי בתיק המשפחה עולה, כי חתימות הצדדים על ההסכם ועל התיקונים בו נעשו במועדים שונים וכי מה שנחזה להיות כחתימה בראשי תיבות של הנתבעת בצדי התיקונים להסכם, איננו חתימת ידה אלא של הגרוש שלה וכי השינויים והתוספות נערכו בהסכם לאחר שההסכם אושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה ולצרכי ההגנה בהליך דכאן.

לביסוס ממצאיה האמורים של התובעת בעניין החתימות על הסכם הגירושין, היא מבקשת שבית המשפט יתיר לה להגיש חוות דעת של גרפולוג מטעמה או לחלופין למנות גרפולוג מטעם בית המשפט לבדיקת החתימות המקוריות המופיעות בהסכם הגירושין.

לטענת התובעת, יש חשיבות מכרעת לחוות הדעת באשר היא משליכה על אמינות הצדדים ועל תוכנו האמיתי של ההסכם וכוונת הצדדים לו.

מנגד מתנגדת הנתבעת לבקשה בעיקר בשל השיהוי הניכר בהגשתה.

התובעת ידעה על קיומו של הסכם הגירושין מאז הוגשה התביעה הקודמת בשנת 2009, כששה חודשים בטרם הוגשה התביעה הנוכחית וכשלוש שנים לפני מועד דיון ההוכחות שהתקיים בתיק דנן.

הסכם הגירושין אף צורף לתצהיר עדותה של הנתבעת שהוגש לתיק ביהמ"ש ועותק הימנו נשלח לתובעת כשנה לפני דיון ההוכחות. משכך, עמד לתובעת די והותר זמן טרם ישיבת ההוכחות לבדוק את הסכם הגירושין ולהגיש חוות דעת גרפולוג מטעמה, ככל שסברה כי החתימות המתנוססות על הסכם זה אינן של הנתבעת. משלא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה.

עוד נטען כי נוכח עיתוי הגשת הבקשה, היענות לה בשלב זה משמעה פתיחת שלב ההוכחות מחדש, כאשר אין בפי התובעת טעם המניח את הדעת למחדלה כאמור לעיל.