ת"א 13002-03-14 דירות הרצליה יב בעמ ואח' נ' גולן ואח'

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לבקשה אני מוצאת לקבלה.

כפי שאני מבינה התביעה שבפניי הינה לסילוק ידם של הנתבעים מרכוש משותף בבניין ותשלום דמי שימוש ראויים.

עיון בכתב ההגנה לצד ג' 8 מעלה כי כיום, צד ג' 8 איננה בעלת דירה כלשהי בבניינים נשוא התביעה שבפניי והיא מכרה את זכויותיה לצד ג' 3 – דנה יעל שמעון (המשיבה הפורמאלית 6).

לפיכך, גם אם תתקבל מלוא טענתם של הנתבעים לפיה עוד בשנות החמישים הוסכם בין בעלי הדירות על שימוש ייחודי בחצרות הרי שלכל היותר, צד ג' 8, יכולה לתת עדות מטעם הנתבעים באשר להסכמה זו, אך אין כנגדה כל עילת תביעה, כמי שכיום, אינה בעלת זכויות בדירה כלשהי בבניינים.

עוד אציין כי טענה נוספת שהועלתה כנגד צד ג' 8 הינה כי בדירה האמורה קיימות חריגות בנייה שנבנו על ידה.

טענה זו מקימה לצד ג' 3 לכל היותר עילה לתביעה כנגד צד ג' 8 המבוססת על הסכם המכר שנכרת ביניהן. זאת ותו לא.

משכך התביעה שבפניי לא נכנסת בגדרי תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 לפיה הסעד בהודעת צד שלישי הוא סעד מוגבל לשיפוי ולסעדים המנויים בה (ראו בעניין זה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה 11, 2013 ), 339).

בנסיבות אלה אני מורה על מחיקת ההודעה שהוגשה כנגד צד ג' 8.

ברי כי שמורה לצד ג' 3 הזכות להגיש כנגדה תביעה נפרדת, ככל שיעלה הצורך, לאחר מתן פסק דין בתובענה שבפניי.

הנתבעים ישלמו לצד ג' 8 הוצאות משפט בסך 4,500 ש"ח.

הסכום האמור ישולם לצד ג' 8 בתוך 30 ימים החל מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ה, 23 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: