ת"א 130-08אלמונית נ' קמרי ואח'

בפני תביעת התובעת לפיצוייה בגין תאונה קשה שארעה לה ביום 11.9.07 וגרמה לה לנזקי גוף.

המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס לסיווג והגדרת התאונה ביחס לכל אחד מהרכבים המעורבים בה, ובהתאם לחבות הנתבעים או מי מהם כלפיה, וכן ביחס לגובה הנזק.

1. התובעת, ילידת x.x.83, נפגעה באופן קשה בתאונה שארעה ביום 11.9.07.

2. התאונה ארעה במעורבות (בשל זה פיזית ולא משפטית...) שני רכבים:

משאית גרר, מ.ר. XXXXX, שהיתה נהוגה ע"י נתבע 1 ומצויה בבעלות הנתבעת 2, ואשר השימוש בה היה מבוטח באותה העת ע"י נתבעת 3 (להלן: "הגרר");

רכב התובעת מסוג רנו, מ.ר. XXXXXX, שהשימוש בו היה מבוטח באותה העת על ידי נתבעת 4 (להלן: "הרכב").

בעקבות התאונה הורשע הנתבע 1 בגרימת התאונה ברשלנות שגרמה לפציעה קשה של התובעת, זאת בת"ד (עכו) 1073-08 מ"י נ' אברהם קמרי (14.1.09) (להלן: "הליך התעבורה").

3. הצדדים הסכימו כי ההכרעה באשר לנסיבות התאונה, ככל שהיא נדרשת להליך זה, תעשה על סמך העובדות שנקבעו בהכרעת הדין בהליך התעבורה, בצירוף לעדויות במשטרה והפרוטוקולים בהליך התעבורה (שם נחקרו התובעת והנתבע) וכן תצהירו של הנתבע 1 שהוגש בהליך זה, ללא חקירת עדים.

4. אין מחלוקת כי הנתבע גרר באמצעות הגרר, את רכב התובעת לאחר שזה נתקע במהלך נסיעה בחוף שמן בחיפה. הרכב הועמס על הגרר כאשר הוא מוחזק בגלגליו הקדמיים על ידי ה"משקפיים" של הגרר, וגלגליו האחוריים נוסעים על הכביש.

התובעת נסעה עם הנתבע, ברכב הגרר, לביתה שבכפר מעיליא (לאחר עצירה בדרך שאין לה חשיבות לצורך ההכרעה).

כאשר הגיע רכב הגרר לכפר הוא עצר בסמוך לבית התובעת, בצד כביש המצוי בשיפוע של °7 (כעולה מדו"ח הבוחן המשטרתי), כאשר חלקו האחורי פונה לכיוון הירידה, וכל אחד מהצדדים יצא מהקבינה של רכב הגרר.