ת"א 12999-01-12 ירושלים נ' דפוס א.דאן בע"מ ואח'

א. כללי

1. בפניי תובענה על סך של 111,001.41 ₪ (נכון ליום הגשתה), בגין חיוב ארנונה.

   ב. רקע וטענות הצדדים

2. התובעת, עיריית ירושלים, הגישה בתחילת שנת 2012 תובענה בסדר דין מקוצר נגד נתבעים 1 ו-2, בטענה כי נתבעים אלה החזיקו בנכס שמספרו 305101300000412 ברחוב היזמה 1, אולם נמנעו מלפרוע את חיובי הארנונה שהוטלו על הנכס, לתקופה שמיום 1.1.09 ועד יום 31.12.11.

3. כתב התביעה התבסס על כך שברישומי התובעת הופיעו נתבעים 1 ו-2 כמחזיקי הנכס, אם כי לא הוברר בו מהו המקור לרישום זה. רק בהמשך ההליך התברר כי רישומי התובעת בנוגע לנתבע 2 נסמכו על הודעת בעלת הזכויות בנכס, חברה כלכלית לירושלים בע"מ, מיום 15.3.07 (ת/3), שהיא עצמה התבססה על הסכם שכירות מיום 15.1.07 בינה ובין נתבע זה (נספח א לתצהיר התובעת). על פי האמור בהסכם, שכר נתבע 2 את הנכס החל מיום 1.2.07.

4. נגד נתבעים 1 ו-2 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, אולם בהסכמת הצדדים בוטל פסק הדין נגד נתבע 2, ואף ניתנה לו רשות להתגונן נוכח טענתו כי לא הוא החזיק בנכס אלא אדם אחר שבשמו נקב. אותו אדם צורף לכתב התביעה כנתבע 3.

5. בכתב הגנתו טען נתבע 2 כי נתבע 3 הוא ששכר את הנכס, והפעיל בו בית דפוס באמצעות נתבעת 1. נתבע 2 הוסיף וטען כי הוא מצוי בקשרי ידידות עם נתבע 3, וכי נתבע זה ביקש ממנו לחתום כערב להתחייבויותיו מכוח הסכם השכירות. בטעות, כך טען נתבע 2, ובשל אי ידיעתו את השפה העברית, הוא חתם על ההסכם כשוכר. מכל מקום, כך טען נתבע 2, אין בטעות זו כדי לשנות את המצב העובדתי שלפיו לא הוא שכר את הנכס, לא הוא החזיק בו, ולא היה לו קשר כלשהו לפעילות בית הדפוס בנכס.

6. נתבע 3 לא הגיש כתב הגנה, וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה. יצוין כי בדיון המקדמי מיום 28.5.14 השיב נתבע 3 לשאלות בית המשפט, אישר את עיקרי גרסתו של נתבע 2 בכתב ההגנה, והודה כי הוא עצמו חייב בתשלומי הארנונה שהוטלו על הנכס, ובכללם התשלומים מושא התובענה שכאן (עמוד 4 לפרוטוקול; ראו גם עדות נתבע 3 בעמוד 19 לפרוטוקול שורה 6).

7. משניתן פסק דין נגד נתבעים 1 ו-3, נותרה על הפרק התובענה נגד נתבע 2. במסגרת תובענה זו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה "הפלוגתא היחידה בינינו היא האם נתבע 2 נחשב כמחזיק לצורך חיוב בתשלום ארנונה" (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 1-2). מטעם התובעת העידו נציגת התובעת ונציגת המשכירה, ומטעם נתבע 2 העידו הוא עצמו ונתבע 3. הצדדים אף סיכמו את טענותיהם. הגיעה, אפוא, העת להכריע בתובענה.

   ג. דיון