פס"ד בעניין פינוי תובע מהמושכר, שהוחזק על ידו בשכירות מוגנת

לפני שתי תביעות, שהדיון בהן אוחד, שמקורן בפסק דין לפינויו של התובע מהמושכר, שהוחזק על ידו בשכירות מוגנת.

רקע, הליכים והחלטות קודמות

1.התובע החזיק, בשכירות מוגנת, בחנות ששטחה כ-41 מ"ר ברח' רבי עקיבא 74, בני-ברק (להלן: "החנות" או "המושכר"), אשר הייתה בנויה על חלקה 50 בגוש 6123 (להלן: "החלקה" או "המגרש").

2. זאת לדעת, כי על החלקה היו בנויים, מקדמת דנא, שני מבנים נפרדים – האחד, מבנה חד קומתי, בחזית החלקה, אשר כלל את המושכר וחנות סמוכה, שאף היא הייתה מושכרת, בשכירות מוגנת (להלן: "המבנה"). השני – מבנה עורפי בן 3 קומות ובו 6 דירות – כאשר שלוש מהן הוחזקו על ידי דיירים מוגנים (להלן: "בית המגורים"). החלקה והמבנים שעליה ייקראו להלן, יחדיו: "הנכס" או "המקרקעין".

3. עוד יש לידע, כי עם פטירתם של הבעלים המקוריים של הנכס – ה"ה יעקב וחיה קלרה שכטר ז"ל – הועברה הבעלות בנכס ליורשיהם וליורשי יורשיהם, 17 במספר (להלן: "היורשים"), כאשר הנתבע 1 מר חיים שכטר (להלן: "הנתבע" או "שכטר") ירש 1.25% מזכויות הבעלות בנכס.

4. בתאריך 30/12/2003 נכרת הסכם מכר בין היורשים כולם לבין הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת" או "הקונה"), במסגרתו רכשה האחרונה את מלוא זכויות הבעלות במקרקעין, זאת תמורת תשלום סך בש"ח השווה ל-750,000$ (להלן: "הסכם המכר").

מסירת החזקה במקרקעין נקבעה בהסכם ליום 1/7/04.

5.בתאריך 3/8/05 ניתן, לבקשת הנתבעת, היתר לבניית בניין חדש על המגרש, במסגרתו הותר לבנות עליו – תחת המבנים הקיימים בו – בניין בן 3 קומות המכיל 14 יחידות דיור; קומת מסחר (קרקע) ובה 4 חנויות בשטח כולל של 194.4 מ"ר (להלן: "קומת המסחר") וכן מרתף חנייה (להלן: "היתר הבנייה").

6.בסמוך לאחר קבלת היתר הבנייה החלה הנתבעת – באמצעות נציגה ומיופה כוחה מר מאיר מליק (להלן: "מליק") – במגעים עם הדיירים המוגנים שהחזיקו בדירות שבבית המגורים, כמו גם עם הדיירת המוגנת שהחזיקה בחנות הצמודה למושכר (להלן: "החנות הסמוכה").

עם פינויים של הדיירים – תמורת תשלום דמי פינוי – הרסה הנתבעת את בית המגורים ואת החנות הסמוכה, כך שהמושכר נותר אך הוא על מכונו.