ת"א 12891-04-14 עואד נ' עואד ז"ל ואח'

1. המבקשת , היא הנתבעת מס' 6 בכתב התביעה, הגישה בקשה למחיקת התביעה כנגדה על הסף, בהעדר עילה.

2. עובדות הרקע

2.1 המבקשת והמשיב אחים, וביחד עם אחים נוספים, הנתבעים 2,4,5,7 בנים לאמם כ ע ז"ל. האם היתה רשומה כבעלים של מחצית מחלקה XXXXX ששטחה הכולל של כל חלקה XX דונם. (חלקה של האם, 10.1 דונם, להלן "המקרקעין").

2.2 נטען בכתב התביעה כי התובע ביחד עם הנתבעים 2,4,5,7 הם היורשים של המקרקעין לפי צו ירושה. לפי צו ירושה שצורף גם המבקשת בין היורשים (סה"כ 6 יורשים).

2.3 כתב התביעה מפנה להסכם חלוקת עזבון מיום 23.12.13 (להלן "הסכם חלוקת העזבון ") לפיו 3/10 מחלקה 7 כולה, שהיו בבעלות האם, יחולקו רק בין 4 מהיורשים, בחלקים לא זהים. הסכם החלוקה חתום בין כל היורשים אך החלוקה היא רק לתובע, ולנתבעים 2,4, ו-7.

2.4 התובע בתביעה העיקרית מבקש לבטל את הסכם חלוקת העזבון בטענה שההסכם לא הובא כלל לידיעתו וחתימתו עליו זוייפה.

3. המבקשת מפרטת בבקשתה כי בשנת 2009 קבלה מאמה בעודה בחיים באמצעות העברה ללא תמורה שטח שהינו הינו 1/5 מהמקרקעין, ומהווה 2,143.5 מ"ר מחלקה 7 גוש 18580. את חלקה מכרה עוד בשנת 2013 לאחר, ושטח הקרקע נרשם על שם האחר בלשכת רישום המקרקעין. לפי נסח הרישום הבעלות על שם הקונה החדש (חג'אזי יוסף) נרשמה בטאבו ביום 23.4.14.

4. התובע מתנגד למחיקת התביעה כנגד המבקשת על הסף ומבהיר כי המחלוקת מתרכזת רק ב-30/100 מהמקרקעין. (המבקשת קבלה 20/100 במתנה מהאם טרם פטירתה, ונותר מחלקה 30/100). מאחר והמבקשת יורשת על פי צו ירושה , רשומה כצד להסכם חלוקת העזבון, והסכם חלוקת העזבון הוא העומד לדיון, היא נדרשת כצד נכון ונחוץ בתביעה.

5. לאחר שעיינתי בעובדות הנטענות על ידי הצדדים מצאתי כי אין מקום לדחות על הסף את תביעת התובע כנגד המבקשת. התובע איננו מתייחס בתביעתו לאותו נתח מקרקעין שהמבקשת קבלה במתנה מאמה. המחלוקת נסובה סביב 30/100 מהמקרקעין, שהם מושא הסכם חלוקת העזבון, שהמבקשת צד לו.

כמובן שהמבקשת יכולה היתה להודיע מראש בתצהיר – כי לא מגיע לה חלק נוסף בירושה, ואיננה חולקת על הסכם חלוקת העזבון וכד'. יתכן והיה בכך כדי לקבל את הסכמת התובע לפתור אותה מהתייצבות פעילה כבעלת דין במהלך ניהול המשפט.

אלא שמתצהיר המבקשת התומך בבקשה לדחייה על הסף עולה באופן חד משמעי כי איננה מוותרת על זכויותיה בירושת המנוחה, והיא איננה צד להסכם חלוקת העזבון. (ראו סעיפים 2,5,8 לתצהירה). משכך, המבקשת הינה בעל-דין דרוש לבירור טענות הזיוף שהועלו בתביעה וקביעת זכאות האחים (לרבות המבקשת עצמה) לחלקים בירושה. כל הכרעה שתנתן בנושא זה צריכה להנתן כמעשה בית דין בין כל הגורמים הנחוצים לדיון.

6. לפיכך, בנסיבות הענין, אין מקום בשלב זה לדחיית התביעה כנגד המבקשת על הסף.