ת"א 12887-09-15 נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ נ' ג'. אדרי ובניו בע"מ ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבעת 3 להעברת מקום הדיון מבימה"ש בת"א לביהמ"ש בב"ש ולחייב את התובעת בהוצאות בגין הגשת בקשה זו.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה.

סקירת הליכים

• ביום 7.9.15 התובעת חברה בע"מ (להלן: "התובעת") הגישה תביעה אזרחית/כספית בסדר דין מקוצר כנגד 3 נתבעות, על סך 126,241.52 ₪ (להלן: "כתב התביעה"). נטען כי הנתבעת 1 היא חברה בע"מ אשר רכשה מהתובעת סחורה בהתאם להסכם לרכישת סחורה באשראי (להלן: "הנתבעת 1"). נטען כי הנתבעת 2 היא חברה בע"מ אשר נטלה על עצמה את חובה של הנתבעת 1 ומסרה לתובעת המחאות דחויות לכיסוי החוב (להלן: "הנתבעת 2"). נטען כי הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת 3 והערבה 1") היא אדם פרטי אשר חתמה ביום 12.11.12 יחד עם בעל מניות בנתבעת 1 (להלן: "הערב 2") על כתב ערבות (להלן: "כתב הערבות") והתחייבות אישית לשיפוי כל חובותיה של הנתבעת 1 לתובעת. נטען כי מכיוון שלבעל המניות בנתבעת 1 ניתן צו כינוס נכנסים בתיק פש"ר 39997-03-15 הוגשה תביעת חוב במסגרת הליך פש"ר שמתנהל נגדו. נטען כי התביעה הוגשה מהטעם שהנתבעת 1 לא שילמה את חובה לתובעת, המחאות של הנתבעת 2 לתובעת לא כובדו, והנתבעת 3 לא שילמה את חובה כנדרש. נטען כי התביעה הוגשה לבימ"ש השלום בת"א עקב הוראה בהסכם הערבות על תניית שיפוט מוסכמת עם הערבים 1 ו-2.

• ביום 8.3.16 התובעת הגישה בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה נגד הנתבעות 2ו-3. הבקשה לא התקבלה, מנימוקי החלטתי שניתנה לגבי הבקשה.

• ביום 11.4.16 הנתבעת 3 הגישה בקשה בהולה להעברת מקום הדיון (להלן: "הבקשה להעברת מקום הדיון") מביהמ"ש השלום בת"א לבימה"ש בב"ש מקום מגורי הנתבעת 3 ומקום עסקה של התובעת כבעלת סניף בעיר ב"ש ולהורות על חיוב התובעת בהוצאות.

  להלן נימוקי הבקשה בתמצית:

  • התביעה חסרת ביסוס והנתבעת 3 מתכוונת להגיש בקשת רשות להתגונן עם ההחלטה בדבר הבקשה להעברת מקום הדיון.

  • הנתבעת 3 היא אישה מבוגרת המטופלת בבעל סיעודי ומתגוררת בב"ש.