ת"א 12831-08-14 הריס ואח' נ' אליה ואח'

1.לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 13.11.14 (שתוקן כחודש לאחר מכן ביום 9.12.14).

2.לטענת המבקש, חתם עם המשיבים על חוזה מכר דירה במסגרתו העביר לידיהם סך של 180,000 ₪ מקדמה על חשבון תמורת הדירה בנסיבות בהן הוא הודיע למשיבים, כי את יתרת תמורת הדירה יגייס ממקורות בחו"ל כאשר המשיבים הואילו להמתין לתשלום. דא עקא, כי להפתעתו הודיעו לו המשיבים, שהגישו נגדו כתב תביעה ואף בשלב זה הבטיחו לו, כי יעצרו את ההליך נגדו עד לקבלת יתרת התמורה כאשר הוא מצידו המשיך לנסות לגייס את יתרת התמורה בעבור הדירה.

3.אשר לאי הגשת הבקשה לביטול פסק דין במועד טען המבקש, כי לא היה מיוצג בזמנים הרלוונטיים ועל כן, לא הכיר את ההליכים המשפטיים הקיימים. כמו כן, טען המבקש, כי המשיבים הפרו את ההתחייבות כלפיו וביקשו פסק דין נגדו חרף הבטחתם שלא לעשות כן. המבקש מציין עוד, כי לא זלזל בהליכי בית משפט וכאמור הוטעה תחילה לחשוב, כי מדובר במהלך טקטי שנועד לגרום לו להעביר את יתרת הכסף. בנוסף טען המבקש, כי המשיבים מצדם הבטיחו לנסות למכור את הדירה לצד שלישי ולאחר מכן, להשיב לו את כספו.

4.אשר לשאלת היקף הפיצוי המוסכם כפי שנקבע בהסכם טען המבקש, כי הצדדים לא בחנו, הלכה למעשה, את הנזק האמיתי ועקב כך שלא היה מיוצג, עורך הדין מטעמם של המשיבים הוא זה שקבע את סכום הפיצוי המוסכם בחוזה (העומד על 180,000 ₪), סכום שנקבע ללא הסכמתו ומבלי להתייעץ עמו. בנוסף טוען המבקש, כי לא קיים במקרה דנן יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שהיה ניתן לצפות כתוצאה מהפרת החוזה ועל כן, עותר הוא להתערבותו של בית המשפט בשיעור הפיצוי המוסכם.

5.המשיבים מתנגדים לבקשה לביטול פסק הדין, לטענתם התנהגות המבקש בתיק דנן, משקפת זלזול עמוק בבית המשפט תוך התעלמות מהליכי משפט, לדבריהם מבקש המבקש, כי "ירקדו לפי החליל שלו" כל אימת רצון מלפניו של המבקש. בנוסף טוענים המשיבים, כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור ושיהוי עצום, בנסיבות בהן פסק הדין ניתן לפני כשנתיים ומאז לא טרח המבקש להגיש בקשה לביטולו אף שהיה מודע היטב לפסק דין. ידיעתו של המבקש מתבטאת בכך שהגיש בקשות שונות לתיק בזמנים הרלבנטיים.

6.המבקש שב על טענותיו ומרחיב את הטיעון באשר לסיכויי עילת התביעה.

דיון ומסקנות:

7.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. להלן נימוקיי.

7.1מבחינת עובדתית עולה, כי כתב התביעה נמסר לידי המבקש כדין. המבקש מודה בסעיף 4 לבקשתו, כי נודע לו דבר קיומו של כתב התביעה בטרם ניתן פסק דין ואין כל התייחסות בבקשתו לעצם חתימתו על גבי אישור המסירה ולאור זאת, ניתן לקבוע כי כתב התביעה נמסר למבקש כדין, אלא, שלטענתו, נסיבות חיצוניות למסירת כתב התביעה בדמות הבטחת המשיבים כי לא יפעלו נגדו גרמו למחדלו שלא להגיש כתב הגנה במועד. אין בידי לקבל טענות המבקש בעניין זה הן משום שעסקינן בעדות יחידה של בעל דין שאינה נתמכת בראייה כלשהי והן מהעולה מהבקשות השונות שהוגשו לתיק על ידי שני הצדדים. מעיון בתיק עולה, כי המבקש היה מעורב ומעודכן בהליכים שהתנהלו במסגרת תיק זה בזמנים הרלוונטיים ואף הגיש מספר בקשות להארכת מועד להגשת כתב הגנה ומכאן שהיה מודע לכל ההליכים שהתנהלו בתיק. יתרה מכך, במסגרת התיק נתנו מספר החלטות בשלהי שנת 2014 לבקשות שהוגשו על ידי המבקש המבהירות לו, כי ניתן נגדו פסק דין. כך ניתנה החלטה מיום 13.11.14, כי "משחלף המועד לו עתר הנתבע, נחתם היום פסק דין כנגדו" והחלטה מיום 8.12.14 בה נקבע כדלהלן: " הבקשה הועברה לעיוני היום, בתיק ניתן פסק דין". יתרה מזו ,המבקש אף מודה בתצהירו (סעיף 7) כי מעיון בתיק בית המשפט בזמנו נודע לו על פסק הדין. הינה כי כן, ידיעתו של המבקש אודות מתן פסק הדין מוצקה היא.