ת"א 12827-09-11 רשות הפיתוח - מחוז ת"א נ' הרבסט

הנתבעת מתגוררת בבית בישוב אלעד במסגרת חכירה. הנתבעת תפסה חזקה בשטח של 230.8 מ"ר, הצמוד לביתה הידוע כחלק מחלקה 47 בגוש 5455 והקימה חומה תוחמת כדי הרחבת גינת ביתה (להלן: "השטח" ו-"החומה" בהתאמה).

התובעת עותרת לסילוק יד הנתבעת מהשטח ולהריסת החומה. הנתבעת טוענת כי השטח הופקע על ידי הרשות המקומית ומצוי בבעלותה וזו אישרה לה את תפיסתו ואת בניית החומה. התובעת השיבה כי מהלך ההפקעה אליו טוענת הנתבעת, לא כלל את השטח.

במוקד הדיון, ניצבת השאלה האם הופקע השטח על ידי המועצה המקומית, באופן שאפשר לה הסדרת תפיסתו על ידי הנתבעת.

תמצית טענות הצדדים

1.התובעת טוענת כי השטח מצוי בבעלות המדינה אותה היא מייצגת וכי הנתבעת פלשה אליו, ספחה אותו לשטחה והקימה חומה תוחמת ומנקרת עין. מודגש כי אין לנתבעת כל זכות שבדין או אישור לשהות בשטח, כי אין בידיה היתר כדין לבניית החומה וכי היא אינה משלמת דמי שימוש. לגישת התובעת, יש לעקור משורש את מעשיה הפסולים של הנתבעת, המהווים הסגת גבול במקרקעי המדינה ועשיית דין עצמי ועושר שלא במשפט.

2.הנתבעת הכחישה את טענות התובעת. בעיקר, התבססה ההגנה על הטענה כי השטח אינו מצוי בבעלות המדינה אלא הופקע ועבר לבעלות המועצה המקומית של הישוב אלעד, שאישרה את תפיסתו ואת גידורו בחומה בהסכם ובהיתר שניתן בידיעת מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המועצה המקומית" ו-"המנהל" בהתאמה).

הנתבעת טוענת כי התנהלה על פי דין והנחיות כל המעורבים ביחס לשטח ועל רקע זה, הגשת התובענה מהווה אטימות לב מטעם התובעת והפלייה קשה אל מול שכניה.

דיון והכרעה

3.כעת, אני נדרש לדיון בשאלות הקשורות בהפקעתו הנטענת של השטח וכפועל יוצא, בזכותה הנטענת של הנתבעת לתפסו ולבנות את החומה.

4.בבחינת ראיות התובעת, הוגשו תצהירו של מר רונן בסביץ' – מפקח ברשות בעת הרלוונטית וכן חוות דעת מומחה מאת מר דרור בר נתן – מודד, שערך תשריט שצורף לכתב התביעה.