ת"א 12827-05-12 חלאחלה ואח' נ' אבו טיר

1.החלטה בבקשה שהוגשה הבוקר וכותרתה: "בקשה בהולה וחוזרת לעיכוב ביצוע פסק הדין". בית המשפט אף התבקש לקבוע בקשה זו לדיון.

2.בכל הערכה לבא כוח המבקשים, בנסיבותיו של הליך זה, אין לבקשה זו מקום.

3.אין זו, אלא בקשה החוזרת על בקשה שהוגשה לפני ימים ספורים, נקבעה לדיון, נדונה, וניתנה בה החלטה על ידי מותב נכבד אחר. כלל ועיקר: אין הדעת נותנת, שלאחר דיון באותו נושא בדיוק בפני מותב קודם, לפני ימים ספורים, יתבקש עתה בית המשפט לנושא זה בשנית, והפעם – בפני. ובקצרה, מן הפרט אל הכלל.

4.ביום 7.5.2015, בעקבות בקשה קודמת, הורתה כבוד השופטת פורר על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט זה שניתן בהעדר התייצבות (בנסיבות אליהן אתייחס במעט בהמשך), וזאת, תוך קביעת הבקשה לדיון בפניה ליום 10.5.2015. ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע הותנתה בהפקדת כספים וערבויות, ולמד אני מהחומר שבפני, שאלה, כנראה, כלל לא הופקדו.

5.ואכן, ביום 10.5.2015 נערך בפני כבוד השופטת פורר דיון ממושך והפרוטוקול מדבר בעד עצמו. כבוד השופטת פורר אף נתנה ארכה להפקדת הכספים בתחילת הדיון, אך, כנראה, גם בהמשך, אלה לא הופקדו. נוכח זאת ניתנה באותו יום החלטתה שהורתה על ביטול החלטתה הקודמת בדבר עיכוב ביצוע פסק הדין.

6.לא יהא נכון, שלאחר דיון ענייני ואף לאחר שניתנה ארכה להפקדת הערבויות אך אלה לא הופקדו, יוכלו המבקשים לשוב ולבקש דיון מחודש בעניינם, משל, אין כל משמעות לדיון שהתנהל בפני כבוד השופטת פורר והחלטותיה. ולכל היותר, אם מטעם כלשהו, סבורים היו המבקשים שנפלה שגגה תחת ידי כבוד השופטת, כתובתם, במקרה זה, בערכאת הערעור. והסכום, שאף אותו נמנעו המבקשים מלהפקיד לצורך עיכוב ההליכים, על פי החלטות כב' השופטת שבפני – 5,000 ₪.

7.ואך במאמרות מוסגרים ובשולי האמור אציין, שאין המדובר כלל בפסק דין שניתן בהעדר במובן המקובל, אלא פסק דין שניתן במסגרת הליך בו היו המבקשים מיוצגים, אלא שמשלב מסוים בחרו למשוך את ידם מהמשך הדיון, וזאת, כנראה, עד למועד בו התדפקו שלוחי לשכת ההוצאה לפועל על דלת ביתם. ובתמצית: ביום 11.6.2014, בנוכחות מלאה של בא כח הנתבעים, ניתן צו לתצהירי עדות ראשית. בדיון הבא, ביום 18.11.2014, ויצוין – מועד הדיון נקבע בנוכחות בא כוחם דאז של הנתבעים, לא הייתה התייצבות מטעמם. נוכח המחדל הכפול – אי הגשת התצהירים ואי התייצבות, וכל זאת בנסיבות שידועות היו בוודאות לבא כוח הנתבעים, חתם בית המשפט על פסק דין לחובתם [השוו לנסיבות בהן ניתן פסק דינו של כבוד הנשיא (דאז) ברע"א 7657/11 אברהם גריסרו ואח' נ' דניאל ברמן ואח', פורסם בנבו, 18.6.2012]. מאז, חלפה עוד כחצי שנה. ספק אם אלה נסיבות המצדיקות החלטה בכיוון שנתבקש, ולכל היותר, אם סבורים המבקשים שנגרם להם עוול, ייתכן שכתובתם אצל עורך דינם הקודם, שמשך את ידו מההליך לאחר הדיון האחרון שאליו, בכל זאת, התייצב. ואשר להליכי הפינוי, יש מקום לחזקה שלא הוחל בהם אלא לאחר מסירת אזהרה לנתבעים במסגרת הליכי האכיפה, ולאחר משלוח הודעת פינוי על פי התקנות, אלא שעד עתה לא עשו המבקשים דבר; ואולם, אניח לכך.

8.נוכח האמור, לא יהא נכון שאדון בבקשה זו, בה, כאמור, נערך כבר דיון, ולפי הפרוטוקול הוא היה אף ממושך למדי, ואף החלטות ניתנו בעקבותיו. בנסיבות האמורות, נמחקת הבקשה.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ה, 13 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: