ת"א 12823-08-14 בכר נ' מועצה מקומית כפר קרע. ואח'

המבקש בגיר (ראה החלטה מיום 3/9/2014) הגיש כנגד הנתבעות תביעה כספית בת 110,000₪.

בד בבד, הגיש גם בקשה לפטור מאגרה.

הגם שהחלטה בבקשת הפטור ניתנת אך היום מצאה לנכון הנתבעת 1 עוד ביום 22/9/2014 להגיש כתב הגנה.

בקשת המבקש מחזיקה 14 עמודים ונסמכת בתצהיר המבקש מיום 19/6/2014.

לבקשה צורף אישור מחלקה לשירותי רווחה של הנתבעת 1 מיום 17/6/2014 המציין, כי משפחת התובע מוכרת למחלקה הנ"ל, כי היא מונה זוג הורים ו-8 ילדים, 7 מהם קטינים וכן "האב הוא אשר דואג לכל צרכיהם".

כמו כן, צורף לבקשה תדפיס תנועות בחשבון שוטף מבנק הפועלים אשר הודפס ביום 19/6/2014, אולם, לא ברור (מן האישור עצמו) מי הוא בעל החשבון ומכל מקום, נמצא בו בין היתר חיוב על כ-637₪ בחודש, בגין שימוש בטלפון סלולארי בחודש מסוים, ובחודש שלאחריו בסך כ-833 ₪ בחודש.

התקבולים בחשבון זה מקורם בביטוח הלאומי, כ- 1,750₪ בחודש.

סעיף 6 לבקשה מציין, כי המדובר בהכנסות אב התובע.

המבקש, בתצהירו, מעיד על עצמו, כי הוא בן למשפחה דלת אמצעים המתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי, כי אין לו רכב, חסכונות, כרטיס אשראי, שקים, או רכוש כלשהו בעל ערך.

בשום מקום בבקשה לא מצאתי מה הוא סכום האגרה השייך (עפ"י חישובי וכנגזר מסכום התביעה) מחצית האגרה (ללא אגרת הקלדה) עומדת על 1,375₪.

תגובת המדינה היא אותה תגובה ממש המוגשת כל אימת שמוזמנת תשובת המדינה ומלינה היא על העומס המוטל עליה ועל הסרבול בהזמנתה.

התשובה גם מציינת, כי לצד המדינה גם לבעלי הדין בהליך העיקרי מעמד בדיון לעניין האגרה.

הוכחה לכך שהמדובר בתשובה סטנדרטית המוגשת בשיטת העתק הדבק מצויה ברשימת הנתבעים שבכתב התביעה.