ת"א 12820-12-14 מ. נ' חברה לביטוח בע"מ ואח'

עניינה של התביעה שלפניי נזק גוף אשר נגרם לתובע כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 30.4.08.

בהסכמת הצדדים, מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר העריך את שיעור נכותו של התובע כתוצאה מאירוע התאונה ב- 12.5%.

עתה עותר התובע לתיקון הבקשה למינוי מומחים רפואיים, אשר הוגשה יחד עם כתב התביעה ובמסגרתה עתר התובע למינוי מומחים בתחום האורתופדיה והפלסטיקה.

בבקשתו שלפניי, עותר התובע למינוי מומחים בתחום השיקום והנפשי.

לטענת התובע, המוסד לביטוח לאומי העריך את שיעור נכותו של התובע ב- 65% ולשם קביעת שיעור ניכויי המוסד לביטוח לאומי (המל"ל), יש למנות מומחה בתחום זה.

עוד טוען התובע, כי מאז התאונה ובשל כאביו, התובע עצבני וסובל מאין אונות ולכן יש מקום למנות מומחה בתחום הנפשי.

הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, עניין שיקומו של התובע ותפקודיות נכותו של התובע הינו עניין הנתון להערכת בית המשפט ולכן אין מקום למנות מומחה בתחום השיקום, מה גם ששיעור נכותו האורתופדית של התובע אינו גבוה.

לעניין מינוי מומחה בתחום הנפשי טוענת הנתבעת, כי לא הובאה ראשית ראיה לעניין מומחה בתחום זה ולכן יש לדחות את הבקשה.

אחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום להיעתר לבקשה, כאשר ככל שהדבר נוגע למינוי מומחה בתחום השיקום, מצאתי מקום להדגיש, כי אמנם אין מקום להיעתר לבקשה בשלב זה, אך אין בכך כדי לסגור את הדלת לפני התובע לעתור בבקשה זו בשנית.

עניין ההשלכות התפקודיות של נכותו של התובע הוא עניין לשיקול דעתו של בית המשפט, אך לעתים נעזר בית המשפט גם לצורך הערכת התפקודיות במומחים בתחום השיקום, כאשר לרוב הדבר נעשה מקום בו מדובר בנכויות בשיעור גבוה, אך כל מקרה ונסיבותיו, כאשר את שאלת הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום יכול בית המשפט לשקול גם בשלבים מאוחרים יותר של ההליך.

במקרה שלפניי, אמנם מדובר בנכות בשיעור שאינו גבוה, כאשר כלל נכותו של התובע גבוהה יותר, בהתאם לקביעת מומחה בית המשפט.

ככל שבית המשפט יסבור, לאחר עיון בראיות שיובאו לפניו, כי אמנם לא יוכל להעריך את שיעור תפקודיותה של נכותו של התובע ללא הסתייעות במומחים, תישקל הבקשה, אך בשלב זה, כאמור, מדובר בשלב מוקדם לבחינת הבקשה.