ת"א 12820-01-14

בתביעה שבנדון עתרה התובעת לפינוי הנתבעים וסילוק ידם מהמקרקעין הנמצאים בשכונת גבעת המטוס בירושלים, הידועים כגוש 30288 חלקה 2, ששטחם הרשום הוא 43,960 מ"ר.

בכתב התביעה, אשר הוגש בסדר דין מקוצר, טענה התובעת, הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית בעיר העתיקה בירושלים, כי היא הבעלים הרשום במקרקעין וכי בתקופה שקדמה להגשת התביעה התברר לה שהנתבעים פלשו אל חלק מהמקרקעין, תפסו מבנה הקיים עליהם וגידרו אותו בגדרות ויריעות גבוהות. התובעת טענה כי אינה יודעת מתי בדיוק התבצעה הפלישה, ולטענתה מעולם לא התקשרה עם הנתבעים או עם מי מבני משפחתם ומעולם לא נתנה לנתבעים רשות להחזיק במקרקעין.

הנתבעים, בבקשת הרשות להתגונן אותה הגישו, טענו כי הם מחזיקים בשטח שחלקו נמצא בחלקה 2 בגוש 30288 וחלקו נמצא מחוץ לאותו גוש. לטענתם, הנתבע מס' 1 מחזיק בשטח באופן בלעדי, רציף, גלוי ונוגד מאז תחילת 1988, כאשר בשנת 1990 הצטרפה אליו הנתבעת 2. הנתבעים טענו כי כיום הם וילדיהם מתגוררים בבית ששטחו כ-150 מ"ר, אותו בנו על המקרקעין בשנת 2001. בנוסף טענו הנתבעים, כי הם בנו במקום עוד שני מבני מגורים ששטחיהם כ-65 מ"ר ו-40 מ"ר, גידרו את המקרקעין, הקימו בשטחם שני מחסנים תשע מכולות ומערומים גדולים של חומרי בנין. כמו כן טענו כי הם נטעו עצים וכי הם מגדלים בשטח כבשים ובעלי חיים רבים אחרים. לטענת הנתבעים, החזקה והשימוש היו גלויים לעיני כל, לרבות לתובעת ובמשך כל התקופה נהגו נציגי התובעת לבוא למקום ולשאול למעשיהם. הנתבעים הוסיפו וטענו כי המסקנה המשפטית המתחייבת היא שהם החזיקו בנכס בחזקה נוגדת במשך תקופה העולה על תקופת ההתיישנות, ולחלופין שניתן להם רישיון מכללא להחזיק ולהשתמש בנכס וכן להקים עליו מבנים, לטעת עליו ולגדרו.

בשלב הגשת הראיות הגישה התובעת מפה שנערכה על ידי המודד מר ראובן אלסטר (להלן: "מפת אלסטר"), המתארת את השטחים המוחזקים על ידי הנתבעים, כפי שהצביעו עליהם הנתבע 1 וב"כ התובעת בעת הביקור בשטח. במפה סומן בצבע צהוב חלק מחלקה 2 בגוש 30288 (מקרקעין מוסדרים) בגודל 3,171 מ"ר; בצבע אדום סומן חלק משטח הרשום בספר 1045 דף 739 (מקרקעין לא מוסדרים) בגודל 997 מ"ר; כאשר בתווך סומן בצבע ירוק חלק מ"חלקת דרך ללא מספר". בחלק המוחזק על ידי הנתבעים בתחום המקרקעין המוסדרים סומנו מבנים שונים, בהם בית מגורים, מכולות, סככות וקרוואנים. בחלק האחר במקרקעין הלא-מוסדרים סומנו במפה מכולה, סככה ומתקן סולר. לא היתה בין הצדדים מחלוקת לגבי גבולות השטח המוחזק על ידי הנתבעים, גודלו והמבנים המוצבים עליו.

כאן המקום לציין כי בכתב התביעה עתרה התובעת לפינוי הנתבעים אך ורק מהמקרקעין הידועים כגוש 30288 חלקה 2 בלבד. כבר בבקשת הרשות להתגונן (שהפכה לכתב הגנה, עם מתן הרשות להתגונן) טענו הנתבעים עצמם כי הם מחזיקים "בשטח אדמה רצוף שחלקו נמצא בחלקה 2 בגוש 30288 וחלקו נמצא מחוץ לאותו גוש". בשלב הגשת הראיות, כאשר הגישה התובעת את חוות דעתו של המומחה אלסטר, הסתבר אמנם כי שטח המקרקעין המוחזק על ידי הנתבעים, על פי הצבעתם שלהם, מצוי רק בחלקו (הגם שבחלקו העיקרי) בגוש 30299 חלקה 2 הנ"ל, כאשר חלק נוסף (709 מ"ר) מצוי בחלק מחלקת דרך הדרומית לה, וחלק אחר (997 מ"ר) מצוי בחלק משטח הרשום בספר 1045 דף 739 (שהם מקרקעין לא מוסדרים). הנתבעים, כאמור, לא חלקו על גבולות השטח המוחזק על ידם, כמסומן במפת אלסטר, ואף התייחסו בראיותיהם, בחקירותיהם ובסיכומיהם לכלל השטח המוחזק על ידם, וטענו בהרחבה כנגד התביעה לפינויים ביחס לכל השטח המסומן במפת אלסטר, לרבות זה המצוי במקרקעין הלא-מוסדרים. בהתנהלות הצדדים לאורך כל ההליך יש לראות משום הסכמה ברורה לסטות מכתב התביעה המקורי ולהרחיב את יריעת הדיון לכלל השטח המוחזק על ידי הנתבעים כמסומן במפת אלסטר, קרי חלק מחלקה 2 בגוש 30288 בגודל 3,171 מ"ר; חלק מחלקת הדרך דרומית לה בגודל 709 מ"ר וחלק מהשטח הרשום בספר 1045 דף 739. לפיכך, הדיון יתייחס לכלל המקרקעין המוחזקים על ידי הנתבעים, כמסומן במפת אלסטר.