ת"א 12797-05 בע"מ נ' מוחמד מחמוד סומרין ואח'

מבוא

1. בפני בקשה לפי תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 למחוק סעיפים וטענות הכלולות בכתב ההגנה מחמת קיומו של מעשה בית דין. (בקשה 62 מיום 22/9/16).הסעד המבוקש מחיקת סעיפים: 8, 24, 28, 30-33 ו-38 לכתב ההגנה שהוגש ביום 3/7/16.

2. התביעה שלפני עוסקת בפינויים של הנתבעים מבניין בן שתי קומות המצוי בעיר העתיקה בירושלים (מקרקעין בשטח של כ-750 מ"ר, גוש 30125 חלקה 175), וכן חיוב הנתבעים בדמי שימוש ראויים.

   כתב התביעה תוקן בשנית ביום 22/2/16 בשל שינויים בהחזקת הנכס מצד הנתבעים.

    

3. לקורא הסקרן כיצד יתכן שתביעה משנת 2005 נמשכת עד היום, אספר כי בתחילה ניתן פסק דין בהעדר הגנה, תיק הוצאה לפועל נפתח רק חמש שני וחצי לאחר מכן, ובעקבותיו הוגשה בקשה לביטול פסק דין, הצדדים ניהלו מו"מ במשך שנה ולאחריה הוגשו על ידי התובעת בקשות ארכה חוזרות ונשנות להגשת תשובה לבקשה, וכך חלפו ששה חודשים נוספים. ביום 2/7/13 ניתן על ידי המותב הקודם, כב' הש' אנה שניידר החלטה המורה על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪ , אלו שולמו מספר חודשים לאחר מכן. משנכנסה לתוקפה החלטת ביטול פסק הדין (ביום 18/11/13), הוגשה ע"י התובעת בקשת רשות ערעור, וזו נדחתה ע"י כב' הש' רומנוב ביום 26/2/14 (רע"א 45358-09-13). באוקטובר 2015 התחלף המותב הקודם, עקב פרישתו לגמלאות.

    

   טענות התובעת

4. התובעת טוענת כי זכותה בנכס הוכחה בהליכים משפטיים קודמים ולכן קיים "מעשה בית דין". היא מפנה לה"פ (מחוזי י-ם) 633/99 – שם נדחתה תביעה שהגישו מוחמד מחמוד סומרין המנוח יחד עם אחיו, להצהיר שהם הבעלים בנכס. ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה התביעה ביום 26/7/04. ערעור שהוגש נדחה ע"י הרשם בשל אי הפקדת ערבון (ע"א 9606/04 מיום 23/3/05).

5. התובעת טוענת כי יש למחוק סעיפים בכתב ההגנה הכופרים בזכותה בנכס. לטענתה שאלת בעלותה בנכס אינה שנויה עוד במחלוקת, והנתבעים באופן פסול מנסים לדון פעם אחר פעם בסוגיות שהוכרעו תוך השקעת משאבים מרובים, הן של הצדדים והן של בתי המשפט, באופן שמהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ובסתירה לעקרונות של צדק וסופיות הדיון. (ס' 8-12 לבקשה הנוכחית).

    

   טענות הנתבעים