ת"א 12772-02-14 הימנותא בע"מ נ' עיריית הרצליה ואח'

לפניי בקשה לצירוף תצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת, היא התובעת בהליך שלפניי, וזאת כאשר ההליך מצוי בעיצומו של שלב הראיות כאשר כבר החלה התובעת בהעדת העדים מטעמה ולאחר שתצהירי בעלי הדין כבר הוגשו לבית המשפט לפני למעלה משנה וחצי.

התצהיר שצירופו התבקש הוא למעשה דו"ח חוקר פרטי שביצע תצפית ביום 12/7/16, על תנועת רכבים ברחוב אז"ר בהרצליה, בקשר עם טענות המבקשת להפקעה שהתבצעה על ידי המשיבות בשנת 1999 ועם זאת עד כה לא מומשה מטרת ההפקעה למרות משך הזמן שחלף.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר החוקר וכן בתגובות לבקשה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

אין בבקשה הסבר כלשהו למועד שבו מוגשת הבקשה בשים לב למשך הזמן הניכר שחלף ממועד הגשת תצהיריהם של בעלי הדין ולעובדה כי כבר החל שלב ההוכחות בתיק, על פניו נראה כי התצפית שבוצעה על ידי החוקר ביום 12/7/16, יכולה הייתה להיעשות בכל מועד אחר, גם קודם למועד שהוגשו תצהירי המבקשת, כך שראיותיה היו מוגשות ב"חבילה אחת" כפי שנדרש ממנה.

גם לגופו של עניין לא ברור כיצד מסייע התצהיר להוכחת טענות המבקשת. עילת התביעה שלפניי היא הטעיה או מסירת מידע שגוי מטעם המשיבות בקשר עם זכויות הבניה הקיימות במקרקעין שבבעלות המבקשת והנזקים שנגרמו למבקשת בשל המידע השגוי . ויודגש י שאלת מטרת ההפקעה ומימושה על ידי המשיבות אין בסמכות בית משפט זה ואינה עומדת להכרעה במסגרת תיק זה , הגם שהיא מוזכרת ברקע הדברים בכתב התביעה.

יתרה מכך, המבקשת טוענת כי מדו"ח החוקר ניתן ללמוד כי במשך 17 שנה לא נעשה שימוש בשטח שהופקע לטובת המטרה שלשמה בוצעה ההפקעה וזאת בהתבסס על תיעוד של כניסת 4 רכבים ביום מסוים, אולם מסופקני האם דו"ח חוקר המתאר תצפית שהתבצעה ביום אקראי למשך מס' שעות יכול להעיד על הנעשה במקום במשך 17 שנה.

ערה אני לפסיקה כי במקרים מסוימים תותר הבאת ראיות גם בשלבים מאוחרים של בירור ההליך, אולם בנסיבות שלפניי שבהן לא נוכחתי בנימוק סביר למחדל המבקשת בשיהוי הגשת הבקשה ומאחר שלא ברור כיצד הראיה תסייע למבקשת להוכחת טענותיה ובשים לב לכך שהיעתרות לבקשה תחייב מתן אפשרות למשיבות להגיש תצהירים משלימים מטעמן שיגרמו לדחיית דיון ההוכחות הקבוע ליום 10/11/16, אני סבורה כי המקרה שלפניי אינו נופל בגדר המקרים שבהם תותר באופן חריג הגשת ראיות בשלב זה של הדיון ואין בפסיקת הוצאות כדי לרפא מחדל זה.

התוצאה היא שהבקשה נדחית, מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבות בסך של 1170 ש"ח בגין בקשה זו.