ת"א 12769-06-14 אבו עואד נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

1.בפני בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, וזאת מחמת התיישנותה.

המדובר בתביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובעת,לטענתה,כתוצאה מתאונת דרכים מיום 6.6.07.

2.לטענת הנתבעת, התביעה דנא הוגשה ביום 12.6.14. ולפיכך מאחר שחלפו 7 שנים ממועד התאונה,התיישנה התביעה ודינה סילוק על הסף.

לחלופין נטענו טענת שיהוי וכן כי התובעת לא המציאה את כתב התביעה לנתבעת בזמן. לטענת הנתבעת,התובעת אינה יכולה להיחשב כמי שפעלה למיצוי זכויותיה ויש לראותה כמי שוויתרה על זכויותיה וזנחה אותן.

3.התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי כתב התביעה הוגש לביה"מ ביום 2.6.14.

עובר להגשת התביעה פנתה התובעת, לטענתה,לנתבעת, מספר פעמים בבקשה לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה, אולם האחרונה הערימה קשים מטעמים פרוצדוראליים הנוגעים להמצאת מסמכים שאינם בשליטתה או בחזקתה של התובעת.

הכרעה:

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי היטב את העובדות בתיק, סבורתני כי דין הבקשה להידחות, הואיל והספק פועל לטובתה של התובעת ולאור ההלכה בדבר פרשנות חוק ההתיישנות בצמצום.

מנתוני פתיחת התיק עולה כי ב- 8.6.14 (ולא ביום 12.6.14), נפתחה בבית המשפט השלום במסעדה תובענה זו. בנוסף, אין זה הגיוני שהוטבעה חותמת ביום 12.6.14 שכן ההחלטה הראשונה בתיק בעניין בקשת התובעת לפטור אותה מתשלומה של האגרה הכרוכה בניהול התביעה ניתנה ביום 10.6.14. לאור האמור סביר כי התאריך הנראה בחותמת הינו 2.6.12(כשמצד שמאל לספרה 2 מופיע קו שאינו הספרה 1),או לחילופין שהמועד המופיע בחותמת היה מוטעה והתביעה הוגשה בציר הזמן שעד 8.6.14-אז נפתח התיק.

אדגיש כי גם אם התביעה הוגשה ביום 8.6.14,לא התיישנה התביעה שכן 6.6.14 חל ביום שישי ולכן המועד האחרון להגשת התביעה בטרם תתיישן חל ביום א' שלאחר מכן-8.6.14.

דחיית התביעה על הסף בכלל מכל סיבה שהיא, ומחמת התיישנות בפרט, בשלב כה מקדמי, היא סעד קיצוני, אשר יש בו כדי לפגוע פגיעה ממשית בתובע, היה וצודק הוא בטענותיו, ולשלול ממנו את יומו בבית המשפט. ראו דברי כב' השופט יצחק עמית ברע"א 901/07 מדינת ישראל-הועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל [פורסם בנבו] (19/9/10):