ת"א 12736-06-14 מולר נ' האמה בע"מ

1.התובעת הינה בת למשפחת מולר (להלן: "מולר"), אשר הייתה בשעתו, בעלים של קבוצת חברות פרטיות, שעסקו בעיקר בצביעה וסלילת חוטים ושיווקם ליצרני טקסטיל, ובהן חברת מוליתן בע"מ (להלן: "מוליתן") אביר תעשיות חוטים בע"מ, סברילון טכנולוגיות חוטים בע"מ ו-הדורון שיווק טקסטיל וסוכנות בע"מ.

2.בשנת 2009 נקלעו החברות הללו לקשיים כלכליים ניכרים ולמצוקת תזרים קשה, ולא היה בכוחן לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי הבנקים, שהעמידו להם אשראים, ומשהגיעה מצבת חובותיהם לעשרות מיליוני שקלים, הגיש בנק דיסקונט בקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונסי נכסים על נכסי החברות.

3.במסגרת ההליכים שנתקיימו בבית משפט של פירוק בקשר עם אכיפת השעבודים, כאמור לעיל, ולאחר שניסיון להפעלת החברות באופן זמני ע"י צד שלישי (חב' עופרטקס) לא עלה יפה, הצליחו הצדדים, דהיינו, הבנקים הנושים ומולר, להגיע לכלל הסכם אשר יסדיר את חובות החברות לבנקים הנושים (להלן: "ההסדר עם הבנקים").

ההסדר עם הבנקים כלל אף מהלך של רכישת נכסי המקרקעין של החברות (להלן: "המקרקעין") על ידי משפחת מולר, בסכומים ניכרים, בין היתר, באמצעות אשראים בנקאיים שהועמדו לה.

4.הסדרת החובות של החברות לבנקים, התאפשר, בין היתר, תודות להסכמה שהושגה עם החברה המשיבה (להלן: "האמה"), אשר אף היא עיסוקה בייצור ושיווק מוצרי טקסטיל, על פיו, בין היתר, תרכוש האמה את פעילותן של החברות, בתנאים כפי שסוכמו בין מולר לבין האמה ואשר הועלו על הכתב בהסכם אשר נחתם ביום 21/4/2010 בידי מר איתן מולר, כנציג מולר ,ובין האמה (להלן: "ההסכם").

ההסכם הותנה בתנאי מתלה והוא אישור ההסדר עם הבנקים על ידי בית משפט של פירוק, ומשזה אושר ע"י בית המשפט, נכנס ההסכם לתוקף.

5.על פי ההסכם, התחייבו הצדדים לייסד חברה חדשה (להלן: "החברה החדשה" או "החברה"), אשר תרכוש, ללא תמורה, את פעילות החברות, המוניטין והציוד שלהן, וכן תעסיק את עובדיהן.

עוד הוסכם, בין היתר, כי החזקת המניות בחברה החדשה תהיה כך שלמולר יוקצו 25% מהון המניות ואילו להאמה יוקצו 75% מהון המניות.

על פי ההסכם ועל פי תקנון החברה, זכאית הייתה מולר למינוי דירקטור מטעמה בחברה החדשה, והיא אכן ניצלה זכותה זו ומינתה דירקטור מטעמה.

כן הוסכם עוד, כי מולר ישכירו לחברה החדשה את המקרקעין, בתמורה לתשלום דמי שכירות חודשיים לתקופה שתקבע ע"י החברה החדשה, על פי צרכיה, וניתנה לחברה החדשה הזכות להפסיק את תקופת השכירות בהתראה מוקדמת של 120 יום.

6.תניה נוספת בהסכם, אשר דומה שהיא לב התובענה שבפניי, נוגעת להתחייבויות הצדדים בקשר למימונה של החברה החדשה.

סעיף 4.3 להסכם, כך אומר: