ת"א 12689-10-15 סויסה נ' הלוי ואח'

לפניי בקשה מטעם המבקש (הנתבע) לדחות את מועד הדיון, הקבוע לשמיעת עדותו וסיכומי הצדדים, בבקשה שהגיש להכרה בחסינותו בתביעת לשון הרע שהוגשה נגדו, בשל היותו עובד ציבור.

תחילה, נקבע הדיון ליום 14.1.2016; אולם, מועד הדיון נדחה ליום 23.3.2016, בהתאם להחלטתי מיום 17.12.2015, נוכח בקשתו של ב"כ המבקש ובהסכמת ב"כ המשיב (התובע).

והנה, ביום 16.3.2016 הוגשה לבית המשפט "בקשה דחופה" מטעם המבקש, לדחות את מועד הדיון, בשל נסיעתו לרוסיה בין המועדים 22 ל-26 למרץ 2016, במסגרת תפקידו כראש עיריית אילת, על מנת להציג את העיר אילת כיעד תיירותי במסגרת יריד תיירות המתקיים במוסקבה. בבקשה צוין כי מדובר "בנסיעה שנקבעה לפני מספר שבועות" ו"בשל המועד הקשיח של יריד התיירות לא ניתן היה לקבוע את הנסיעה לתאריך אחר". לבקשה צורף העתק כרטיסי הטיסה של המבקש למוסקבה, אשר הונפקו בתאריך 10.2.2016.

המשיב הביע התנגדות לדחיית הדיון ולחלופין עתר לחייב את המבקש בהוצאות. נטען כי המבקש "מהלך בדרכים עקלקלות תוך המשך רמיסת כבודו של התובע וכן .. יורק בפרצופו של בית המשפט הנכבד". נטען כי המבקש ידע מזה זמן רב על יריד התיירות, ועל אף זאת בחר להגיש את בקשתו בסמוך למועד הדיון כדי ללעוג לתובע ולבוז לזמנו היקר של בית המשפט. ב"כ המשיב ציין כי נערך לדיון ולצורך כך אף ביטל דיונים אחרים שהיו אמורים להתקיים באותו מועד ורכש כרטיסי טיסה מתל אביב לאילת ובחזרה.

המבקש בתשובתו דחה את טענות המשיב באשר לחוסר תום לבו או זלזול מצדו בבית המשפט. המבקש הדגיש כי לא רקח מליבו את מועד הנסיעה למוסקבה והבהיר כי "מדובר בנסיעה אמיתית, שהיא הכרח וכורח של תפקידו של הנתבע כראש העירייה". המבקש אישר את טענת המשיב כי הנסיעה למוסקבה אושרה בישיבת ועדת הנהלה של העירייה, שהתקיימה בתאריך 17.2.2016. ב"כ המבקש הבהיר כי ידע אודות הנסיעה אך מספר ימים לפני הגשת הבקשה לבית המשפט ביום 16.3.2016, לאחר שהודעה על כך נמסרה לו מלשכת המבקש. נטען כי העיכוב בהגשת הבקשה נבע משגגה תמת לב, עת נתנה מנהלת הלשכה של המבקש את דעתה "להתנגשות המועדים" ביומנה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, דעתי אינה נוחה, בלשון המעטה, מהתנהלות המבקש.

אמנם, נסיעת המבקש ליריד התיירות במוסקבה אושרה בישיבת הנהלת העירייה מיום 17.2.2016, אך כרטיסי הטיסה עבור המבקש הונפקו כבר ביום 10.2.2016, כך שברי כי המבקש ידע על נסיעתו המתוכננת עוד קודם לכן. על אף כל זאת, המבקש מצא לנכון לפנות לבית המשפט בבקשה לדחיית מועד הדיון רק ביום 16.3.2016, וזאת לאחר שהדיון הקבוע כבר נדחה בעבר לבקשת בא כוחו.

תמוהה בעיני העובדה כי המבקש רכש כרטיסי טיסה עוד בטרם מצא לנכון לפנות לבית המשפט בבקשה לדחיית מועד הדיון, והבקשה לצורך כך הוגשה כחודש ושבוע ימים לאחר מכן. מדובר בימים ספורים לפני המועד שנקבע, באופן שהביא את בית המשפט לתן החלטה זו סמוך מאד למועד הדיון, על מנת לאפשר למשיב, כפי המתחייב, לתן תגובתו ולמבקש את זכות התשובה.

זמנו של בית המשפט אינו הפקר. זמן שיפוטי הוא משאב ציבורי ובזבוזו הוא פגיעה באינטרס הציבורי. ברי כי ככל שהמבקש היה מקדים לפנות לבית המשפט בבקשה מנומקת לדחיית מועד הדיון, מיד עם היוודע דבר נסיעתו, הרי שבית המשפט יכול היה לנצל את זמנו באופן מיטבי ולזמן צדדים אחרים לשמיעת משפטם. למותר לציין כי בעלי דין רבים, כדוגמת המבקש, ממתינים לתורם תקופות ממושכות לצורך שמיעת ההליך המשפטי התלוי ועומד בעניינם וככל שהמבקש היה פונה לבית מבעוד מועד, היה ניתן לנצל את שעות הדיון שיוחדו לעניינו לטובת מתדיינים אחרים.