ת"א 12621-09-15

בפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטה במסגרתה הורה בית המשפט על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה ביחס לכל אחד מהתובעים כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 28.3.2011.

במסגרת ההחלטה נקבע כי על רקע הספק העולה מהמסמכים הרפואיים ועל מנת שלא לחסום דרכם של התובעים להוכחת טענותיהם שברפואה, הרי שבאיזון הראוי יישאו התובעים בשלב זה בשכר טרחת המומחה כמימון ביניים.

בנימוקי הבקשה מבקשים התובעים כי בית המשפט ישנה החלטתו לעניין שכר טרחת המומחה באופן בו ייקבע כי נוכח הקושי הכלכלי של התובעים בתשלום שכר טרחת המומחה, הרי שבשלב זה תישא הנתבעת בתשלום שכר טרחת המומחה שמונה ביחס לכל אחד מהתובעים.

הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה כי מהחומר הרפואי שצורף לבקשה לא הוכח כל ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי ביחס לכל אחד מהתובעים וכי המינוי נעשה לפנים משורת הדין ותוך שמירה על איזון ראוי בין המינוי לבין הצורך לשאת בעלות שכ"ט המומחה.

כעת, על בית המשפט לבחון את שאלת תשלום שכרו של המומחה, הן על רקע החומר הרפואי, שעל יסודו ניתנה כמפורט לעיל ההחלטה בדבר מינוי המומחה ביחס לכל אחד מהתובעים והטלת חובת התשלום על התובעים והן על רקע טענות התובעים לעניין מצבם הכלכלי.

בהקשר לכך, על בית המשפט לתת את הדעת לכך, שביטול מינויו של המומחה בשל קשיי התובעים לשאת בתשלום שכרו, עלול לקפח את זכותם של התובעים להוכחת טענותיהם שברפואה. מאידך, בנסיבות העניין לא הוכח כי התובעים כלל אינם מסוגלים לשאת בתשלום שכר טרחת המומחה והטלת מלוא שכרו של המומחה ביחס לכל אחד מהתובעים על כתפי הנתבעת אינה ראויה, גם על ניתוח ראשוני ומקדמי של התיעוד הרפואי.

עוד יש לתת את הדעת לכך, שאין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, ועל כן סביר כי התובעים יזכו לפיצוי כלשהו בגין פגיעתם בתאונה, ועל כן ניתן יהיה להפחית את תשלום הביניים בו תישא הנתבעת מתוך סכום הפיצוי לתובעים, ככל וייקבע כי התובעים אינם סובלים מנכות ועליהם יהיה לשאת בהוצאות הקשורות למינוי המומחה ביחס לכל אחד מהם.

באיזון הראוי יישאו בשלב זה שני הצדדים בשכרו של המומחה ביחס לכל אחד מהתובעים, בחלקים שווים.