ת"א 12614-09-11 אדטו נ' מוארמן
|
ת"א בית משפט השלום ראשון לציון |
12614-09-11
16.12.2014 |
|
בפני השופטת: הלית סילש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: אלדר אדטו |
נתבע: עמירם מוארמן |
| פסק דין | |
לפני תביעה במסגרת עותר התובע כי בית המשפט יחייב את הנתבע בתשלום הסך של 400,000 ₪ כשכר טרחה בגין מתן שירות משפטי.
במסגרת כתב התביעה טען התובע כי לאורך תקופה של כשמונה שנים, ניתנו על ידו שירותים משפטיים לנתבע אשר מטרתם קבלתו של פיצוי בגין הפקעת חלק ממקרקעין השייכים לנתבע והידועים כגוש 6350 חלקה 12 בשטח של 23,134 מ"ר (להלן בפסק דין זה: "החלקה"), על ידי רכבת ישראל, כאשר הוסכם בין הצדדים כי שכרו של התובע בגין שירותים אלו, ישולם באחוזים מתוך סכום הפיצויים אשר ייפסק לטובת הנתבע.
שירותים משפטיים אלו, כללו, בין היתר, ניהול הליכים משפטיים בבית המשפט המחוזי, בבית המשפט העליון (בהרכב של 7 שופטים) וכן בפני ועדה מיוחדת שהוקמה כפועל יוצא מן ההליכים הקודמים, לצורך בחינת שאלת ההצדקה בפסיקתו של פיצוי.
בהמשך, ומשהתקבלה החלטת שר התחבורה דאז שלא לשלם לנתבע פיצוי בגין ההפקעה, הוסיף התובע והכין טיוטת עתירה לכב' בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.
ביום 16.1.2008, מכר הנתבע את זכויותיו בחלקה למר יעקבי רחים פרויז (להלן: "מר פרויז") . במסגרת הסכם המכר, ניתן על ידי הנתבע למר פרויז, כתב המחאת זכויות במסגרתו המחה הנתבע למר פרויז את כל זכויותיו לקבלת כספי פיצויי ההפקעה שיגיעו לו, ואף הוסיף והתחייב לחתום על כל מסמך ולעשות כל פעולה, אשר תידרש לצורך קיום ההסכם והמחאת הזכויות.
בשלב הסופי של ההליך, ולאחר שעריכת העתירה לבג"צ כבר הושלמה, וכל שנותר הוא חתימתו של הנתבע על תצהיר הנלווה לאותה עתירה, חזר בו התובע מהסכמתו לניהול ההליך, עקב מחלוקות בינו לבין מר פרויז, סירב לחתום על התצהיר התומך בעתירה, ובכך הכשיל למעשה, את ההליך המשפטי, תוך שהשקעתו הרבה של התובע, במשך שנים, יורדת לטמיון.
לטענת התובע, הנתבע נהג כלפיו בחוסר תום לב, הפר את ההסכם עמו והתעשר על חשבונו שלא כדין.
התובע עתר לקבלת פיצוי מכוח שני ראשי נזק חלופיים, שכר טרחה ראוי או פיצויי צפייה.
בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את כל טענות התובע וטען כי בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה אחד, ביום 2.11.2004, במסגרתו התחייב הנתבע לשלם לתובע בגין טיפולו המשפטי שכר טרחה על סך של 1,200 דולר ארה"ב, כמקדמה, כמו גם 12% מסך הפיצוי שייפסק.
הנתבע טען כי בהינתן תוכנו של הסכם זה, לא אך שאינו חב סכום כלשהו לתובע, אלא כי התובע הוא זה אשר חייב בהשבתם של כספים שונים, אשר מגיעים לנתבע מכוחם של הליכים אחרים, נוספים, אשר נוהלו על ידי התובע עבור הנתבע, אלא שהתובע הותירם בידו, שלא כדין.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|