ת"א 12610-08-13 סעיד ואח' נ' רשות הפיתוח, ת"א 9492-10-13 עבדאלג'ני נ' רשות הפיתוח ע"י רשות מקרקעי ישראל, ת"א 9491-10-13 נזאל ואח' נ' רשות הפיתוח ע"י רשות מקרקעי ישראל, ת"א 12768-08-13 סרחאן ואח' נ' רשות הפיתוח

ביום 18.9.2016 ניתן פסק דין בתובענות המואחדות שבכותרת. עתה, מונחות בפניי בקשה לחתימה על פסיקתא מטעם התובעים ובקשה למתן הוראות בהתייחס לפסק הדין מטעם הנתבעת, (להלן: "הבקשות"), ותשובות להן.

במסגרת הבקשות מתייחסים שני הצדדים למחלוקות באשר להוראות האופרטיביות שבסוף פסק הדין לגבי חישוב יתרת סכומי הפיצויים. המחלוקת הראשונה נוגעת לאופן חישוב ממוצע שער הדולר בכל שנה, והשנייה – לגבי שווי דמי החכירה האבודים לשנים שלאחר שנת 2013.

באשר לממוצע שער הדולר בכל שנה – 

1. השמאים שהעידו בתיק הציגו נתונים שונים לגבי שער הדולר. בפסק הדין כתבתי שכיון שבכל שנה לוקחים בחשבון עסקאות מחודשים שונים על פני השנה, לא ברור לי למה יש לחשב את שער הדולר לגבי כל שנה דווקא לפי השער ביום 1 לינואר בכל שנה קלנדרית. לכן, נקבע שיש לחשב שער דולר ממוצע. אני מסכימה שההוראה לא הייתה ברורה דייה, היות וישנן דרכים שונות לערוך ממוצע לגבי כל שנה. לאחר מחשבה שנייה בהקשר זה, לאחר שקילת טענות הצדדים, על מנת ששער הדולר לגבי כל שנה ישקף את התנודות לאורך השנה, ועל מנת שלא להכביד יתר על המידה על הצדדים (שכן עריכת ממוצע של 365 יום בכל שנה הינה מטלה שגוזלת משאבים) - אני מורה כי לגבי כל שנה קלנדרית, יילקחו בחשבון נתוני השערים היציגים של תחילת כל חודש (קרי, ה-1 בכל חודש), ויערך ממוצע של 12 נתונים לגבי כל שנה. אם לא קיים שער יציג במועד שפורט מעלה (שכן לעיתים מועדים אלו "נופלים" על ימים בהם לא התקיים מסחר בדולר), יש לקחת בחשבון את שער הדולר ביום הראשון הבא אחריו שבו התפרסם שער יציג (ה-2 לחודש, או ה-3 לחודש וכו').

   אעיר, כי אתר בנק ישראל מציע מנוע חיפוש, באמצעותו אפשר לערוך "חיתוכים" מתאימים ולהגיע לנתונים הדרושים ללא כל קושי –

   http://www.boi.org.il/he/Markets/ExchangeRates/Pages/Default.aspx.

   באשר לשווי דמי החכירה האבודים לשנים 2014 ואילך -

2. ככל שיהא צורך לחשב מהו שווי דמי החכירה לכל דונם בהתאם לטבלה של רוגובין – אזי שלגבי שנת 2014 הערך שבטבלה של רוגובין יהא 15,000 $/דונם ולגבי שנת 2015 - 16,000 $ (כהשלמה "לינארית" לטבלה של רוגובין באופן מקורב).

3. ברור שגם לגבי שנים אלו יש להוסיף 20% לערכים שבטבלה של רוגובין.

4. כמו כן, ברור שהפיצוי יהא בהתאם להוראות החוק, וכך גם נקבע בפסק הדין. המשמעות של ההתייחסות לערכים דלעיל אינה שיש לפסוק לתובעים דמי חכירה אבודים לגבי תקופות שלגביהן לא מגיעים להם תשלומים, אלא רק לצורך השלמת הטבלה למקרה ויש צורך לחשב הפרשים. באשר לעמדת הנתבעת, כפי שהובעה בסעיף 8 לבקשה למתן הוראות, אין לי אלא לחזור ולקבוע כי הפיצוי ישתלם בהתאם להוראות החוק, ואני בטוחה שכך גם הבינו הצדדים עת הגיעו להסדר לגבי התשלום החלקי שלא היה שנוי במחלוקת (בתיק זה כמו בתיקים אחרים). אף אם טעיתי, כל קביעה נוספת בהקשר זה אינה אפשרית במסגרת בקשה למתן הוראות, שכן המדובר בשינוי הוראות פסק הדין, ועל כן מקומה (ככל שיש לה מקום) בערעור בפני הערכאה המוסמכת (ואם הבנתי נכון, התובעים ממילא מתכוונים להגיש ערעור).

5. אין צו להוצאות בהתייחס לשתי הבקשות.