פלוני נ' מקסימה צפון בע"מ ואח'

לפניי תביעת התובע לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 26.5.2014, בעת שעבד אצל הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת). הנתבעת 2, היא חברת ביטוח שמבטחת את אחריות הנתבעת כלפי עובדיה.

רקע וטענות הצדדים

הנתבעת היא חברה העוסקת במכר והפצה של גז לתעשייה, בישול, חקלאות ורפואה. בין היתר, עוסקת הנתבעת במילוי ומכירה של גלילי (בלוני) גז דו-תחמוצת הפחמן (2CO) (להלן: בלוני גז). בזמנים הרלוונטיים לתאונה, הועסק התובע על ידי הנתבעת בתפקיד של עובד מחסן ובמילוי בלוני גז.

על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך עבודתו, בעת שהעמיס בלון גז לרכב של אחד הלקוחות (שירות בתי הסוהר), החליק בלון הגז ונפל על ידו. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בכף יד שמאל ואובחנו אצלו חתכים באצבעות 3 ו- 4. לפירוט הפגיעה והשלכותיה אדרש בהמשך.

לאחר שמיעת הראיות והסיכומים מתברר כי הנתבעת אינה חולקת על עצם קרות התאונה ועל פגיעת התובע בגינה, אלא על חלק מהנסיבות הנטענות ועל אחריותה לתאונה. הנתבעת טוענת כי בנסיבות העניין יש לדחות את התביעה נגדה; כי אין מקום לחייבה לפצות את התובע מאחר והתאונה לא נגרמה כתוצאה מרשלנותה; וכי היא לא הפרה חובת זהירות כלשהי כלפי התובע. עוד הוסיפה הנתבעת כי במידה וייקבע כי הופרה חובת זהירות מצדה, אזי על התובע רובץ אשם תורם מכריע. מצד הנתבעות הועלו גם טענות במישור היקף הנזקים שנגרמו לתובע. אדון בשאלת האחריות ולאחר מכן בשאלת הנזק, ככל שייקבע שהנתבעת הפרה חובת זהירות.

שאלת האחריות

המחלוקת העובדתית מצומצמת והיא נוגעת לחלק מנסיבות אירוע התאונה, ועל כן אדרש בקצרה לנסיבות התאונה ולאחר מכן אדון בחובת הזהירות והפרתה.