ת"א 12600-03-11

1. בפניי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין שניתן ביום 30.4.15.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה סבורני כי הדין עם התובעים ואבהיר;

2. במימוש החלטות שיפוטיות, העיקרון הוא, כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה. הנטל להצדיק מתן צו לעיכוב ביצוע פסק הדין מוטל על מי שמבקש למנוע את ביצוע פסק הדין, ואין זה נטל קל. הגשת ערעור כשלעצמה לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי [מהדורה תשיעית] עמ' 641).

3. הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין . מערער המבקש שבית המשפט יעכב ביצוע של פסק דין בשל התקיימותה של נסיבה מיוחדת, אינו יוצא ידי חובה בהפרחת טענות לאוויר אודות ההשלכות של ביצוע פסק-הדין לגביו. כדי שבית המשפט יואיל להיעתר לבקשה כזאת, נדרשים להתמלא מספר תנאים (ראה: ע"א 6647/98 - מנשה גנן נ' פקיד שומה תל-אביב 4 פ"ד נג(1), 187 ,עמ' 190-191). תנאים אלו הוגדרו, על-ידי כב' השופט מצא, בבש"א 8240/96 (ע"א 6626/96) חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ (5) 403, עמ' 405 – 406 כדלקמן:

"ראשית, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו...

שנית, על המבקש לשכנע את בית המשפט בכך שלכאורה יש לערעורו סיכויים טובים להתקבל;

ושלישית, מוטל על בית המשפט לתת את דעתו, בהקשר האמור, גם לפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם לזוכה כתוצאה מן העיכוב..."

4. העיכוב מותנה בדרך כלל, בקיומם של שלושה תנאים שעל מבקש העיכוב לבססם; ראשית קיום תשתית ראייתית עובדתית מוצקה, אמינה ומספקת, באשר לאופיים, לטיבם ולעוצמתם של הנזקים העלולים להיגרם לחייב . שנית, סיכויי ערעור טובים. שלישית על המבקש לשכנע כי אין בעיכוב המימוש משום פגיעה של ממש בזוכה.  (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי [מהדורה תשיעית] עמ' 644 - 645).

5. במקרה שלפני הטענה הכללית של המבקשים היא כי ביהמ"ש קבע סכומים גבוהים מן המקובל אולם, טענותיהם לא גובו באסמכתאות לגבי מקרים בנסיבות דומות. הטענה כי יש "מדד" של פיצויים בגין נזק בלתי ממוני (כאב וסבל) של פי שניים או שלושה מגובה הפיצוי לפי חוק הפלת"ד אף היא לא גובתה באסמכתא וההיפך נכון וביהמ"ש ציין בפסה"ד את הנימוקים שאל לו לביהמ"ש להשתמש במדד זה ואשר הובילו לפסיקת הסכומים (ראו למשל סעיפים 21-22 לפסה"ד). הוא הדין לגבי מרכיבי הנזק האחרים כמו אובדן בן זוג או עזרת צד ג' שהושטה ע"י בני משפחתה של המנוחה, עד לפטירתה.

6. אומנם נכון שהסכומים נפסקו באומדן גלובלי אולם יש להם אחיזה בפסיקה והם תלויי נסיבות המקרה הטראגי שנדון בפניי ואין צורך שאחזור על נימוקי פסה"ד שניתן.

על מנת להראות סיכויים להתערבות ערכאת הערעור היה על המבקשים היה להתכבד ולהציג מקרים דומים בפסיקה בהם נפסקו סכומים אחרים, כטענתם.

המבקשים לא נימקו למה דווקא סכום של 300,000 ₪ ישולם והיתר יעוכב וככל הנראה מדובר בקביעה שאין לה אחיזה במקרה שלפניי אלא סתם תחושת בטן של ב"כ המבקשים שעל פי ניסיונם בתחום דיני הנזיקין נראה להם כסכום ראוי בנסיבות. עילה זו בכל הכבוד אינה יכולה לשמש כעילה לעיכוב ביצוע ואינה יכולה לבוא במקום בקשה מנומקת.