ת"א 12592-05-15 שוכרי אדעיס נ' רינאוי

מבוא

1. בפני בקשתו של הנתבע לחייב את התובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו, בסכום של 75,000 ₪, כאמור בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי").

2. התובע, תושב חוץ, הגיש תביעה לפינוי הנתבע ולסילוק ידו, בטענה כי הוא הבעלים של חלקת קרקע המצויה בשכונת שועפט בירושלים (הידועה כגוש 10 חלקה 5 תת חלקה 6). בכתב התביעה פורט כי הנתבע מתגורר בתת חלקה הסמוכה לחלקה שבבעלות התובע. עוד פורט כי לאחר שהנתבע קיבל היתר לבנייה בחלקתו, ביקש להשתמש בחלקתו של התובע לצורך אחסון ואיסוף כלי עבודה. בין הצדדים הוסכם על מתן אפשרות שימוש בחלקתו של התובע לתקופה קצרה, בתמורה לתשלום דמי שכירות. ביום 21.1.15 שוחח ב"כ התובע עם הנתבע וסוכם ביניהם שהנתבע יפנה את החלקה בתוך שבועיים. מאז אותה שיחה, ולמרות פניות חוזרות ונשנות, סירב הנתבע לפנות את החלקה.

3. הנתבע טען מנגד בכתב הגנתו כי לתובע אין כל זיקה לחלקה. הנתבע ביאר כי הוא קיבל הרשאה לשימוש מהבעלים האמיתי של החלקה, מר איאד עזיז אדעיס, על פי הסכם שכירות ביניהם. עוד נטען כי הנתבע עומד בתנאי הסכם השכירות ומשלם את דמי השכירות במועדם. הנתבע הוסיף כי ככל שלתובע יש תלונות נגד הבעלים של החלקה עליו לפנות בהליך מתאים של פירוק שיתוף.

   הבקשה וטענות הצדדים

4. בבקשה שהגיש להפקדת ערובה, טען הנתבע כי התובע הוא תושב ארה"ב, אשר הגיש תביעת סרק נגדו, שסיכוייה להתקבל קלושים. אשר לסיכויי התביעה בואר בבקשה כי לתובע אין כל זכות או זיקה במקרקעין, והוא לא צירף לכתב תביעתו כל מסמך המעיד על זכויותיו. נטען שככל שיש לתובע טענה באשר לזכויותיו עליו להעלותה נגד הבעלים, בתביעה לפירוק שיתוף, או בתביעה אחרת. עוד נטען כי אין יריבות בין התובע לנתבע, וכי אין לתובע עילת פינוי נגדו. אשר ללוח התביעות שהוגש על ידי התובע במסגרת גילוי המסמכים, נטען כי כל שניתן ללמוד ממנו הינו כי התובע אינו בעל הזכויות היחיד במקרקעין, וכי אחרים תובעים אף הם זכויות בקרקע.

5. בבקשה פורט כי לתובע אין נכסים או סכומי כסף בארץ, ועל כן יקשה על הנתבע לגבות ממנו את הוצאותיו הכבדות בגין ההליך במקרה שהתביעה תידחה. עוד נטען כי התובע לא ציין כתובת ברורה בארץ.

6. התובע טען בתגובתו כי יש לדחות את הבקשה בראש ובראשונה מהטעם שלא צורף תצהיר לתמיכתה. לגופה של בקשה טען התובע כי הנתבע עצמו הודה בדיון כי יש לתובע זכויות בחלקה, ועל כן היה מוכן להפקיד את דמי השכירות בקופת בית המשפט, הודעה המצדיקה את קבלת התביעה במלואה. לעניין זה הפנה התובע ללוח התביעות המעודכן המצוי בידיו של פקיד ההסדר, שבו רשום כי החלקה רשומה על שם אביו של התובע. נטען כי לוח התביעות היה בידיעת הנתבע, אשר טען כי אמנם יש לתובע זכויות, וכי עליו לפעול בדרך של הגשת תביעה לפירוק שיתוף.