ת"א 1257-09-13 שמעוני נ' אלקובי

1.להלן החלטתי בבקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף בטענה להעדר סמכות מקומית ולחילופין להעברת הדיון בה לבית משפט השלום בירושלים, עיר מגוריה של הנתבעת.

2.התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה כספית לתשלום שכר טרחת עו''ד וזאת בהתבסס על הסכם שכר טרחה עליו חתמו שני הצדדים בעלי הדין ביום 3.3.10, כאשר בסעיף 17 לכתב התביעה נטען כי ההסכם נחתם בבית המשפט בחיפה (להלן: "הסכם שכ"ט")

הנתבעת חולקת על טענת התובע באשר למקום חתימת הסכם שכה"ט ולטענתה ההסכם נחתם במקום ציבורי והומה אדם בקניון עזראלי בתל- אביב.

3.שקלתי טענות הצדדים ולא מצאתי לקבל את הבקשה.

4.תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת רשימת חלופות אשר בהתקיים אחת מהן מוקנית סמכות מקומית לבית המשפט לדון בתובענה שאינה במקרקעין. תקנה 3(א)(2), היא הרלוונטית לעניינינו, קובעת כי תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום יצירת ההתחייבות.

5.מתגובת התובע לבקשה עולה כי במועד חתימת הסכם שכה"ט, 3.3.10, התקיים דיון בבית משפט לענייני משפחה בחיפה בנוכחות התובע והנתבעת, הכל כעולה מפרוטוקול הדיון המצורף לתגובה. בנסיבות הניין אין זה סביר ואין זה הגיוני כי ביום בו נחתם הסכם שכ"ט

שני בעלי הדין הטריחו את עצמם להגיע לתל-אביב, שאינה מקום מגוריהם או עסקם, לחתום על הסכם שכה"ט ובהמשך לנסוע לחיפה כדי להתייצב לדיון שהיה קבוע לאותו יום. שורת ההיגיון מחייבת את המסקנה כי מאחר וממילא שני בעלי הדין היו אמורים להתייצב לדיון בבית משפט לענייני משפחה בחיפה, הרי ההסכם היה נחתם באותו מקום.

למעלה מהצורך יצוין כי הנתבעת לא טרחה להגיש תשובה לתגובת התובע ולהתייחס בה לחוסר ההיגיון בטיעון העובדתי אשר העלתה, לפיו, הסכם שכה"ט נחתם, כביכול, בתל-אביב כאשר בו ביום הצדדים התייצבו לדיון בבית המשפט בחיפה.

6.בבקשה מפרטת הנתבעת נסיבות אישיות המקשות עליה להתייצב לדיון בבית משפט השלום בחיפה. עם כל ההבנה לטיעון הנ"ל, אין בו כדי לשנות מהתוצאה אליה הגעתי. הנתבעת מיוצגת באמצעות עורך דין ואין צורך בהתייצבותה לכל הדיונים במשפט אלא רק לישיבת ההוכחות, בה תיחקר.