ת"א 12562-06-10 מועצה מקומית מג'אר נ' מ. מ. אבו סנאן ואח'

רקע וההליך שלפניי

1. לפניי תביעה כספית שהוגשה במקור כנגד 22 רשויות מקומיות וכן כנגד משרד החינוך לתשלום והחזר הוצאות קיום מוסד בגין ילדים בעלי צרכים מיוחדים כפי שיפורט להלן.

    

2. אין חולק כי בתחום שיפוטה של התובעת מתנהל בית ספר לחינוך מיוחד ובו לומדים תלמידים עם פיגור שכלי על פי חוק חינוך מיוחד. על פי הנטען בכתב התביעה לאותו מוסד המנוהל והמתוחזק על ידי התובעת נשלחו ילדים על ידי הנתבעות, בין היתר, משום שאין בתחום שיפוטן מוסד חינוך מיוחד המתאים לצורכי תלמידיהם הזקוקים לחינוך מיוחד.

    

3. התביעות כנגד כל הנתבעות, למעט המועצה המקומית מג'ד אל כרום (להלן: "הנתבעת") סולקו בפשרות. בנוסף התביעה כנגד משרד החינוך בוטלה ונותרה הנתבעת שלפניי.

    

4. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס"ג/4(א) מיום 1/12/02 (להלן: "החוזר") נקבע כי רשות מקומית הקולטת למוסדות החינוך שבתחומה תלמידים מרשות מקומית שולחת זכאית לגבות מהרשות השולחת תשלום עבור תלמידי חוץ בעד החלק היחסי של הוצאות החינוך הבסיסיות לתלמיד שאינן מכוסות על ידי תקציב משרד החינוך או על ידי משרדי הממשלה האחרים.

    

5. בכתב התביעה נטען כי המורים של המוסד מועסקים על ידי משרד החינוך ואילו התובעת מממנת עלויות אחזקת המוסד והתלמידים הכולל, בין היתר, העסקת עוזרות, מטפלות, טבחית, שמירה וכל האביזרים הנלווים והנדרשים. עוד נטען כי משרד החינוך מתקצב את עלות חינוכם של הילדים הזקוקים לחינוך המיוחד לפי סכום שנקבע על ידי השר מדי פעם בפעם והרשות השולחת נהנית ומקבלת את האגרות החלות על כל תלמיד ותלמיד. יחד עם זאת, מקום שהרשות השולחת את תלמידיה ללמוד במוסד חינוך מיוחד ברשות מקומית אחרת משרד החינוך מאפשר לרשות הקולטת, שהינה במקרה זה התובעת, לפנות אליו בבקשת קיזוז, לפיה מקזז משרד החינוך את האגרה המגיעה עבור אותם תלמידים מחשבונה של הרשות השולחת לטובת חשבונה של הרשות הקולטת ודרך התחשבנות זו מחייבת את הרשות הקולטת לפנות מדי שנה בשנה אל משרד החינוך בבקשת קיזוז מתאימה, שאם לא כן, לא זוכה הרשות הקולטת בתשלום האגרה המגיעה לה על ידי הקיזוז האמור ובמקום זאת יהיה על הרשות הקולטת לפנות אל הרשות השולחת ולבקש ממנה את התשלום המגיע.