פלוני נ' עירית ירושלים

בהליך זה עתר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים בגין נזק גוף שנגרם לו באירוע תאונתי מיום 2.8.2018.

טענות הצדדים בתמצית

התובע, יליד 11.8.2002, טען בכתב התביעה כי ביום האירוע רכב בירידה על אופניו בשביל אופניים ונתקל בקיר בגובה 35 ס"מ שהיה בנתיב נסיעתו. לטענתו, המקום בו אירעה התאונה מוגדר כשביל אופניים בהתאם לתמרור 228 שהוצב בתחילת הירידה ומדובר בשביל אשר מתארך ועובר בסמוך לשדרות בגין בירושלים ומגיע אל אזור תצפית לכיוון צפון, שם השביל מתעקל ומוצב הקיר בו נתקל התובע ונפל. התובע טען שעל הנתבעת היה לאסור הצבת הקיר או לסלקו, לתכנן את השביל כך שהפנייה תהיה מתונה יותר, לסלק את ענפי השיחים שגולשים אל תוך שטח הרכיבה ולהציב שילוט המזהיר את הרוכב מפני פנייה חדה. התובע טען, בין היתר, כי הנתבעת התרשלה והפרה הוראות חוקיות.

בעקבות התאונה נגרם לתובע שבר בקרסול שמאל שטופל ניתוחית ביום 14.8.2018 באמצעות שיחזור פתוח וקיבוע פנימי עם פלטה וברגים. בחודש מאי 2020 עבר התאונה ניתוח להוצאת המתכות.

הנתבעת טענה בהגנתה שהתובע רכב על אופניו על המדרכה בניגוד לחוק, באזור שאינו מיועד לרכיבה על אופניים בצדו של עורק תחבורה ראשי מרכזי וסואן. לטענתה, התמרור אליו מפנה התובע אינו מוצב במקום התאונה אלא במרחק רב מהמקום והתובע הוא האשם הבלעדי בקרות התאונה.

הנכות הרפואית

התובע טען שבעקבות התאונה נגרם לו נזק גוף. לתמיכה בטענותיו צירף התובע חוות דעת רפואית של ד"ר ליאור דיין מומחה בתחום האורתופדיה והכאב. ד"ר דיין קבע בחוות דעתו כי התובע נחבל בקרסול שמאל ואובחן שבר בימלאולרי עם תזוזה משמעותית ופריקה של הטאלוס. התובע נותח ביום 14.8.20218 לשם שיחזור וקיבוע פנימי עם פלאטה וברגים. התובע עבר ניתוח נוסף להוצאת מתכות בחודש מאי 2020. ד"ר דיין קבע שהתוצאה הסופית הדימותית והקלינית איננה טובה וזאת לאור בדיקתMRI מיום 20.12.20 ובדיקה קלינית שהדגימה כי קיימת נפיחות ניכרת בקרסול שמאל, מגבלת תנועה וחוסר יציבות. בנוסף נותרו לתובע שתי צלקות עבות, רגישות היפרפיגמנטריות. נוכח הממצאים קבע ד"ר דיין שלתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20% לפי סעיף 48(3)(ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי וכן נכות בשיעור של 10% בגין הצלקות בהתאם לסעיף 75(1)(ב) לתקנות.