ת"א 12402-05-14 ז' א' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1.התובע, יליד 1973, הגיש נגד מבטחת רכבו תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 18.5.2012.

בקשתו של התובע למינוי מומחים רפואיים בתחומים האורתופדי והנוירולוגי, לה התנגדה הנתבעת, נדונה בישיבה ביום 29.10.2014, ובסופה מונה ד"ר אלכס גופמן כמומחה רפואי לצורך מתן חוות דעת בתחום האורתופדי, ונקבע כי הנתבעת תישא בשכרו. בחוות דעתו מיום 18.1.2015 קבע ד"ר גופמן כי כתוצאה מהתאונה סבל התובע מתופעה זמנית של כאבים והגבלה בתנועות בגב מותני, על רקע שינויים ניווניים בעמוד שדרה מותני, וכי במשך 12 יום לאחר התאונה (בתקופת חופשת מחלה) הוא סבל מנכות זמנית בשיעור 100%, בחודשיים שלאחר מכן - מנכות זמנית של 30%, במשך חודשיים נוספים - מנכות זמנית של 20% ובחודשיים שלאחר מכן - מנכות זמנית של 10%. ד"ר גופמן קבע כי כיום אין התובע לוקה בנכות קבועה, וכי אין קשר בין התאונה לבין מצבו כיום. עוד צוין בחוות הדעת כי אין צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.

2.בישיבה ביום 3.3.2015 הסמיכוני באי-כוח הצדדים ליתן פסק דין על דרך הפשרה, על-פי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים.

3.בא-כוח התובע עתר לפסיקת פיצוי בגין ראש נזק של כאב וסבל בשיעור עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי. הוא הדגיש כי אין לזקוף לחובת התובע את העובדה שלא ניצל את פגיעתו בתאונת הדרכים להיעדרות מעבודתו במסגרת חופשת מחלה, כי עבודתו כרוכה במאמצים גופניים, וכי בעקבות הפגיעה הוא סבל במשך תקופה ממושכת מכאבים קשים שהצריכו טיפול בעזרת משככי כאבים, בנוסף לטיפולי פיזיותרפיה.

בא-כוח הנתבעת הדגיש את האמור בחוות הדעת, לפיה התובע נפגע (שבר בעצם החזה ובצלעות) בתאונת דרכים נוספת שקדמה לתאונה נשוא תביעה זו, את ההערה לפיה מהמסמכים הרפואיים עולה כי התובע הפסיק לפנות לאורתופד במשך שלוש שנים לאחר התאונה נשוא התביעה, ואת הקביעה על-פיה הרקע למצבו של התובע הינם שינויים ניווניים בעמוד השדרה שאינם קשורים לתאונת הדרכים. בא-כוח הנתבעת סבר כי לאור הבדיקות שנערכו לתובע על-ידי ד"ר גופמן, ואשר נמצאו תקינות, לא היה מקום לקביעה של נכויות זמניות. הוא אף ציין כי ביטוי להיעדר פגיעה ממשית בעקבות התאונה הינו העלייה בהשתכרותו לאחר התאונה, אולם בא-כוח התובע סבר כי אין להתחשב בנתון זה, המבוסס על חומר שלא עמד לנגד עיני התובע ולכן נמנעה ממנו האפשרות להתייחס אליו. בא-כוח הנתבעת עתר לקיזוז עלות שכר המומחה, בו נשאה הנתבעת, מסכום הפיצויים שייפסק לתובע.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, בחוות דעתו המפורטת של ד"ר גופמן, ושבתי וקראתי בעיון את טיעוני באי-כוח הצדדים, החלטתי כדלקמן:

הנתבעת תשלם לתובע בגין נזקו שאינו נזק ממון פיצוי בסך 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, וכן אגרת משפט ושכר טרחת עורך-דין בשיעור 11% מסכום הפיצוי שנפסק. מסכום הפיצוי לא יופחת סכום שכר טרחת המומחה, בו נשאה הנתבעת.

5.ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ה, 08 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.