פלוני נ' אבו ריש

1. תביעת נזקי גוף של מי שהתארח בצימר של הנתבע ונדבק שם במחלת הלגיונלה (בסוף אוגוסט 2014). בהמשך לכך, ובסמיכות זמנים, החל לסבול מחום ועייפות, אושפז, וסבל מסיבוכים קשים וסוערים של המחלה, שנתנו ביטויים בעיקר בפן הנוירולוגי וגם בפן הקרדיולוגי. יכולתו המוטורית של התובע נפגעה מאד, והוא נעזר כיום בכסא גלגלים (אם כי מסוגל להתנייד למרחקים קצרים גם בעזרת עזרי הליכה). בנכות כללית הוכר התובע כבעל נכות צמיתה בשיעור 86%. לבד מקצבת נכות, הוא זוכה גם לקצבת שירותים מיוחדים, וקצבת ניידות.

2. הדיון לא פוצל בין אחריות ונזק, וראיות נשמעו בשני העניינים בישיבת 25.6.2018. אולם באותה ישיבה הסכימו הצדדים לפצל, כך שקודם תינתן החלטה בשאלת האחריות. זאת לאור העובדה שעת הגיע שלב השמיעה, טרם הושלמו הראיות הרלבנטיות ביחס לגובה הנזק. ההחלטה לתן החלטה נפרדת בשאלת האחריות נגעה במקור לצורך להמתין להשלמת התמונה במה שקשור לזכאות לקצבת ניידות מן המל"ל, המקרינה כמובן על סכומי הניכוי (כפי אינטרס הנתבע); אולם יש לומר כי אותה עת אף לא הציב התובע מכלול הראיות הנדרשות בשאלת גובה הנזק, למקרה ותתקבל התביעה. הוא הסתפק בחוו"ד מומחה בתחום הפנימי, שהיתה אכן מתאימה לצורך ברור שאלת האחריות, אך מתאימה פחות לצורך אומדן הנזק בתחומים הרפואיים הספציפיים בהם נתנו סיבוכי הלגיונלה אותותיהם: התחום הנוירולוגי והקרדיולוגי.

3. שאלת האחריות הוכרעה בהחלטה מיום 18.7.2019. בפן הקשר הסיבתי נגעה היא למחלוקת בין מומחי הצדדים בתחום הפנימי, כלום הוכח שהתובע נדבק אכן בלגיונלה דווקא בצימר של הנתבע, וכתוצאה משהותו בצימר זה. בפן ההתרשלות עלתה השאלה (גם אם נענית בחיוב שאלת הסיבתיות הרפואית), האם יש לראות בנתבע כמי שסטה מסטנדרט זהירות סביר, היינו התרשל, והתרשלותו זו גרמה להידבקות בלגיונלה. שתי השאלות נענו בחיוב בהחלטה האמורה, ונקבע שמתקיימים ביחס לנתבע כל יסודות עוולת הרשלנות. לפיכך חב הוא בפיצוי התובע בגין נזקי הגוף שלו הנובעים ממחלת הלגיונלה וסיבוכיה.

4. פסק דין זה נוגע אפוא לשאלת גובה הנזק, לאחר תום שלב הראיות והגשת סיכומים.

5. גם לאחר שהוכרעה שאלת האחריות, ניתן לשאול איזה חלק מליקויי הבריאות מהם סובל התובע נובע ממחלת הלגיונלה במישרין או כסיבוך שלה (ועל נזקים אלה חב הנתבע בפיצוי), ואיזה - ממצב רפואי כללי. ענין זה זכה למענה, בחוו"ד של שני מומחים ממונים מטעם בית המשפט, בתחום הנוירולוגי ובתחום הקרדיולוגי (ראה להלן בהמשך). התובע טוען גם לבעיות זיכרון או בעיות קוגניטיביות ובעיית אי אונות, אולם לא הגיש חוו"ד פסיכיאטרית או אורולוגית.

6. הצדדים הגישו חוו"ד אקטואריות על שווי תגמולי המל"ל המהוונים לניכוי (כזכור, קצבת נכות, קצבת ניידות ושרותים מיוחדים). בין השורות התחתונות שבחווה"ד היה פער, אשר למקורו התייחסתי בהחלטה מיום 10.7.2020.

7. לאחר שהוגשו חווה"ד האקטואריות, ביקשו הצדדים לשמוע הצעה לקנית סיכון. זו ניתנה בישיבת 7.12.2020. באותה ישיבה הפניתי שימת לב הצדדים כי לכאורה אין די בנתונים שהוצבו לענין גובה הנזק, היה ולא יסתיים התיק במצבו, בקניית סיכון מוסכמת. כאשר למצער נדרשות חוו"ד בתחום הנוירולוגי ובתחום הלבבי (הלקויות העיקריות). התובע טען כזכור גם לנכות נפשית ואורולוגית אך ראיתי לצמצם מינויים מטעם בית המשפט למינימום הנדרש, היינו ללקויות העיקריות, משעה שהתובע לא הציב חוו"ד בתחומים הספציפיים. משעה שלא התקבלה ההצעה, ניתנה אפוא החלטתי מיום 19.1.2021, שהמליצה לשני הצדדים לחסוך בעלויות חוו"ד פרטיות נוספות מטעמם (משני העברים מדובר ב"כיסים פרטיים", היות ואין ביטוח אחריות לנתבע). אזכיר כי אף שברגיל, מינוי מומחה ייעשה לאחר שהצדדים הציבו חוו"ד נוגדות, אין זה כלל של ברזל. ניתן למנות מומחה, ובלבד שתינתן לצדדים היכולת להתייחס. עוד יש לזכור, כי אותה עת כבר נחצתה משוכת האחריות.

בהחלטה מ 19.1.2021 ציינתי כי צד שלא יודיע אחרת עד 10.2.2021 ייחשב כמסכים למינוי מומחים מטעם בית המשפט בתחומים שצוינו בישיבת 7.12.2020, בחלוקת שכרם. אותה החלטה נצפתה בשני המשרדים עד 20.1.2021. בחלוף המועד לתגובה (איש מהצדדים לא הגיב), ניתנה החלטתי מיום 11.2.2021, שקבעה כי שני הצדדים נחשבים כמי שהסכימו למינוי המומחים . מיניתי את פרופ' איתן אוריאל כמומחה בתחום הנוירולוגי , ואת ד"ר אבינועם שירן כמומחה בתחום הקרדיולוגי. למומחים ניתנה הנחיה להתייחס , איש בתחומו, הן לנכות הנובעת ממחלת הלגיונלה וסיבוכיה, והן לנכות הנובעת ממצב רפואי שאינו תולדת הלגיונלה.

8. בקשה של הנתבע שהוגש בחלוף המועד, להאריך לו המועד בדיעבד להגשת תגובה, נדחתה בהחלטה מפורטת מיום 24.2.2021. ההחלטה אף סקרה המהלך הדיוני שעד אז, והטעמים למינוי מומחים, חרף מחדלו של התובע להציב חוו"ד בתחומים בהם מונו. באותה החלטה אפשרתי לצדדים להתייחס גם לאפשרות שאעיין מחדש, מטעמי הגינות דיונית כלפי הנתבע, בהחלטה קודמת שלא למנות מומחה לעניין קיצור תוחלת חיים. שני הצדדים , איש מטעמיו, ביכרו שלא למנות בשלב זה מומחה לענין קיצור תוחלת החיים, ולהותיר העניין לשיקולם לאחר שתוגשנה חווה"ד של שני המומחים הממונים. בהחלטה משלימה (שאף היא התייחסה להתנהלות עד אז) – הודעתי שאכבד עמדתם בעניין אחרון זה.

9. שלב חווה"ד הושלם עד יולי 2021, וב"כ הנתבע הודיע כי יבקש לחקור המומחה בתחום הנוירולוגי. בין לבין ביקשה קופ"ח לאומית להצטרף להליך, בתביעת הטבה שתגיש כנגד הנתבע. לאחר סבב תגובות, אושרה בקשתה בתנאים (להם נתנה הסכמה), בהחלטה מיום 28.12.2021. בהמשך, נמחקה תביעה זו בהסכמה. לאחר מכן נחקר המומחה הנוירולוג, לבקשת הנתבע .