ת"א 12350-12-10 ע. נ' וי. קל. חברה לגגות בע"מ ואח'

עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף עקב תאונת עבודה.

נתוני רקע: 

1.התובע יליד 1.8.1977 ובזמנים הרלוונטיים לענייננו שימש כעובד של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 24.5.2007 נפגע התובע תוך כדי עבודתו בשירות הנתבעת כאשר עסק בפירוק גג אסבסט ממבנה שהיה מיועד להריסה ונפל מהגג.

המחלוקות בין הצדדים נסובו בעיקרן על אחריות הצדדים לתאונה, ועל שאלת הנזק.

בדיון אשר התקיים לפניי העידו התובע ועד התביעה מר מ. אלהיג'אני (ששמו צוין בפרוטוקול 'חמודי', להלן: "מ. "), וכן עד ההגנה מר מיכאל אבקסיס (להלן: "מיכאל") אשר שימש בזמן התאונה כסדרן עבודה וראש צוות אצל הנתבעת.

דיון בשאלת האחריות:

2.התובע טען בתצהירו ובעדותו בבית המשפט כי במועד הנ"ל עבד יחד עם פועלים נוספים של הנתבעת בפירוק גג אסבסט בבניין שהיה מיועד להריסה ברחוב המסגר בתל אביב. מדובר היה בבניין ישן מאוד, מלוכלך ומוזנח ולצורך הריסתו צריך היה לפרק תחילה את האסבסט מהגג ורק לאחר מכן להרוס אותו. הגג האמור היה משופע ובנקודה הנמוכה ביותר שלו גובהו עמד על 5 מ' מפני הקרקע.

לצורך הריסת הגג נמתח כבל פלדה המכונה 'קו חיים' בנקודות הגבוהות ביותר שעל הגג (להלן: "הכבל"). הכבל משמש כעוגן לרצועת קשירה שהעובדים קושרים לגופם באמצעות חגורה בזמן שהייתם על הגג על מנת למנוע את נפילתם לקרקע. מדובר ברצועה שנקשרת בצדה האחד לכבל, ובצדה האחר לחגורה שעל גופו של העובד, והיא מאפשרת את ניידותו על הגג כשהוא רתום, בשטח השווה באורכו לאורך הכבל, ולרוחב הגג כדי אורך הרצועה. יצוין, כי העובד יכול לשלוט באורכה של הרצועה בהתאם לצורך על ידי קיצורה או מתיחתה עד למקסימום שלה באמצעות מתקן מיוחד המאפשר זאת.

לטענת התובע, במועד שצוין לעיל היה זה היום הראשון בו עבדו הוא ומ. בפירוק הגג שבנדון. לאחר שהספיקו לפרק חלק מהגג ולקראת ההפסקה בסמוך לשעה 15:00 מ. ירד ראשון מהגג והתובע ביקש לרדת אחריו. לשם כך מתח התובע את הרצועה לכל אורכה, שהיה אז 4 מ', ועל מנת להגיע לשפת הגג ולרדת בסולם שהונח שם במרחק של מטר אחד ממנו, היה עליו לשחרר את גופו מהרצועה שהייתה קצרה מרוחב הגג במטר אחד. אלא שברגע ששחרר את הרצועה ובטרם הספיק לזוז, חלק גדול מהגג התפרק וקרס בפתאומיות והוא נפל לתוך המבנה מגובה של 5 מ' וכתוצאה מכך נחבל בגופו (להלן: "התאונה").