ת"א 12301-10-14 קושניר נ' כהן ואח'

1.בקשת התובעת לצירוף מסמכים.

2.עסקינן בתביעה בגין נזקים שונים שנגרמו לפי הנטען למושכר אותו התובעת השכירה לנתבעים 1 – 2, הנתבעות 3 – 4 נתבעו כערבות לתנאי הסכם השכירות.

3.ישיבה מקדמית התקיימה ביום 7.7.15, והתיק נקבע להוכחות ליום 9.12.15. בתום הישיבה המקדמית התובעת עתרה לאפשר לה צירוף מסמכים שונים, והונחתה להגיש בקשה בכתב, הבקשה שלפניי.

4.יצוין כי התובעת אינה מיוצגת, ומשמעות הדבר הובהרה לה על ידי בית המשפט בישיבה המקדמית.

5.לאחר עיון בבקשה ובתגובות אני קובעת כדלקמן:

א.חו"ד משלימה:

אין מקום לקבל את חוות הדעת המשלימה, הן מבחינה דיונית והן מבחינה מהותית.

מבחינה דיונית: חוות הדעת המשלימה הוגשה לאחר שהוגשו ראיות הנתבעים, לאחר שהתקיימה ישיבה מקדמית, ולאחר שבדיון באותה ישיבה מקדמית התובעת למדה על בעיות כאלו ואחרות בתביעתה. כלל גדול הוא כי אין לתובע זכות להביא ראיותיו לאחר שהנתבע כלכל את צעדיו והביא ראיות בהתאם, ולבטח אין לתובע זכות לבצע "שיפור" בראיותיו לאחר שלמד על חולשתן. באופן זה נהפך סדר הדברים הרגיל. את כל הדברים המצוינים בחוות הדעת המשלימה, יכול היה השמאי לציין בחוות דעתו הראשונית, כך שאין כל הסבר לאיחור.

מבחינה מהותית: אין מדובר כלל בחוות דעת משלימה. אשר למספר הימים, אין כלל צורך בביאור, מה גם שהביאור תמוה לגופו שכן בוודאי מתבצעות עבודות שיפוצים בימי ו'. בית המשפט אינו נדרש לביאוריו של השמאי לגבי עבודה בחגים. אשר לגילוי סדקים – אין מדובר בנושא במומחיות אלא בדברים שהשמאי מביא מפי מאן דהוא, ואשר לא ראה במו עיניו ולא כימת את הנזק לגביו. למותר לציין כי לא ראיתי כיצד אופן היווצרות סדקים הוא בתחום מומחיותו של השמאי וכך גם באשר לנושא שבירת השיש. אשר לריח – מדובר בעדות, ולו רצו התובעים להביא עד עובדתי לנושא הריח, היה עליהם לעשות כן במסגרת תצהיריהם, ולא לאחר שהובאו ראיות הנתבעים. לבטח אין מקום להתייחסות מאוחרת באשר לאופן ביצוע השיפוצים.