ת"א 1230-07-13,ת"א 36806-08-14

כללי

1. בפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד. בת.א. 1230-07-13 התובעים הם עיוב אבו-סבית, ויסאם אבו-מוסא ושאדי אבו-מוסא. בת.א. 36806-08-14 התובעים הם מוחמד קטרוס וחוסמה מוגרבי. הנתבעת 1 היא חב' ישראייר – מוביל אווירי, והנתבעת 2 היא רשות שדות התעופה בישראל (רש"ת).

    

2. התביעה מייחסת לנתבעות התנהלות מפלה ופוגענית: בעת שהתובעים היו ישובים במטוס בטיסת ישראייר (טיסה 6H048 מיום 25.8.2012 שעה 21:25), דרשו מהם נציגי רש"ת, שאחד מ"בני-המיעוטים" ירד מהמטוס. הדרישה הוצגה "מטעמי בטחון", בה בעת שהונעה מרצונה של ישראייר להעלות למטוס נוסע אחר (ממוצא יהודי), אשר מסיבה זו או אחרת לא הופיעה ברשימת הנוסעים.

    

3. מר אבו-סבית תיאר את השתלשלות העניינים (ס' 12-3 לתצהירו):

   "ביום 25.8.12 בשעה 22.15 או בסמוך לכך, לאחר שעברנו אני וחבריי את הבידוק הבטחוני בשדה התעופה שבאילת, ולאחר שכבר עלינו על המטוס של ישראייר בדרך חזרה למרכז והתיישבנו במקומותינו אחד ליד השני, חיכינו להמראה אשר התעכבה מסיבה לא ברורה, קראו לי פתאום ברמקול לגשת לפתח המטוס.

   כשניגשתי לפתח המטוס עמדה שם מישהי שאני לא מכיר ואני לא יודע למי היא שייכת אבל היתה לה תלבושת אחידה כמו לכל צוות הבטחון ואומרת לי 'מטעמי בטיחות אסור ש-5 בני מיעוטים יטוסו ביחד'. הייתי בהלם ואמרתי לה מה פתאום ושלפני שבוע באנו ביחד על טיסה של אל על ולא אמרו לנו כלום על זה. אך הקצינה היתה עקשנית ואמרה לי כי אחד מאיתנו חייב לעזוב את המטוס מיידית כדי שיוכל להמריא.

   הייתי מיואש ורציתי לקבל הסבר להתרחשות הדברים, פניתי אל הדייל שעמד בסמוך אלינו ושאלתי אותו האם מדובר בהתנהלות מקובלת, ותשובתו של הדייל היתה: 'אני לא מתערב'. באותו זמן ראיתי נוסע אחר כבן 18 עם תיק שאחר כך הבנתי שהוא אח של הזמר מאור אדרי, מחכה שאחד מאיתנו יירד והוא יעלה, אמרתי שאני לא רוצה לרדת מהמטוס וחזרתי פנימה.

   בדרך למקומי ראיתי את הזמר מאור אדרי במטוס. כולם שאלו אותי מה קרה וגם העו"ד ארי שמאי היה שם ואמר לי שאין חוק כזה של-5 אסור לטוס ביחד, חלק מהנוסעים צעקו עלינו ולחצו אותנו שאחד מאיתנו יירד וחלק תמכו בנו.

   חזרתי למקום וסיפרתי לחברים שלי כי אנחנו צריכים להחליט מי מבינינו ישאר ללון באילת לילה נוסף, והם חשו מושפלים ופגועים והגיבו בעצבים והחליטו כי אינם מוכנים לשתף פעולה עם דרישות הקצינה, שכן הגענו ביחד ואין סיבה מוצדקת שלא נחזור ביחד.

   ...

   לאחר כמה דקות, כאשר ראתה שאף אחד מאיתנו לא יורד מהמטוס, ניגשה אלינו קצינת הבטחון מלווה באיש בטחון נוסף וצעקה עליי בצורה גסה וברוטאלית: 'מה קורה? המטוס צריך להמריא, אתם מעכבים את המטוס!' היינו נבוכים, וחשנו השפלה רבה נוכח היחס של נציגי החברה, השבנו לה כי אין בכוונתו של אף אחד לרדת מהמטוס. להתנגדות שלנו הצטרפו נוסעים נוספים, וכן עו"ד ארי שמאי שהיה טען בפני נציגי החברה שאסור להם לנהוג כך, וכי מדובר בערבים אזרחי ישראל – הם בדיוק כמונו. בתגובה פנו אל עוה"ד אנשי הבטחון וביקשו ממנו שיפסיק מיד להתערב בנעשה.

   לאחר שראו כי אין בכוונתנו לרדת שבו אנשי הבטחון של פתח המטוס, ולאחר כשעה של המתנה הודיעו לנוסעים כי המטוס מתעכב מטעמי בטחון, עמכם הסליחה. המשכנו לשבת במקום מרגישים פגועים ומושפלים נוכח היחס לו זכינו, ואף מבוישים לנוכח המצב שכל המטוס מחכה רק לנו.

   לבסוף, לאחר המתנה ארוכה ומשפילה, ורק לאחר שהבינו נציגי ישראייר כי אין בכוונתנו לרדת מהמטוס ללא סיבה מוצדקת, המטוס המריא איתי ועם חבריי.