ת"א 12297-10-15 רמתיים צופים בעמק בע"מ ואח' נ' דרעי ואח'

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש לדחיית התביעה על הסף, בתגובת המשיבות ובתשובת המבקש, והאזנתי בקשב רב לטיעוני ב"כ הצדדים, אני מחליט לקבל את הבקשה בחלקה כמפורט להלן:

1. אני מקבל את הבקשה לדחיית התביעה על הסף בנוגע לעילה שעניינה רישום הערות אזהרה שלא כדין. לטענת המשיבות, הערות האזהרה שנרשמו לטובת המבקש בחלקות 5 ו-7 בגוש 22923 (להלן: "החלקות הרלוונטיות") נרשמו שלא כדין. המשיבה הפורמאלית, שהמשיבות באות בנעליה, הגישה ערר על החלטת רשם המקרקעין בנצרת לרשום הערות אזהרה על החלקות הרלוונטיות לטובת המבקש (ראו: נספח 3 לבקשה). ביום 30.12.07 דחתה הממונה על המרשם את הערר משלא הצביעה המשיבה הפורמאלית על נסיבות או טעמים בשלם "עילת ההערה בטלה" (ראו: נספח 5 לבקשה). משלא הוגש ערעור על החלטת הממונה על המרשם, הפכה החלטה זו לחלוטה וסופית ואין באפשרות המשיבות לתקוף אותה כעת. החלטת הממונה מהווה מעשה בית דין וחוסמת את דרכן של המשיבות מלהתדיין מול המבקש בשנית בכל הנוגע לעצם הרישום של הערות האזהרה.

    

2. אין בידי להיעתר לבקשה לסילוק התביעה על הסף באשר לרכיב השני של כתב התביעה, קרי, טענת המשיבות לפיה למבקש אין כל זכויות בחלקות הרלוונטיות. בהתאם להלכה הפסוקה: "..מחיקת תובענה על הסף מחמת העדר עילת תביעה תעשה במקום שברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש. כאשר אנו בוחנים בקשה לסילוק תביעה על הסף עלינו "לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת... על כן, כאמור האיזון העדין מחייב אותנו לנהוג במשנה זהירות לפני מחיקת תביעה על הסף ללא דיון ודרישה. "בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה ... חייב בית המשפט לנקוט משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, ניתן ביום 14.04.10 וכן ראו לעניין זה: רע"א 2444/13 ביאדסה וליד נ' קעדאן מאזן (עאמר), ניתן ביום 21.08.13 וע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ, ניתן ביום 13.07.11).

    

   יישומם של כללים אלה על המקרה שלפנינו מוביל למסקנה כי מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים בהם אין כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש. המשיבות אינן חולקות על כך, שהסכם הפשרה העניק למבקש אופציה, אך זאת נוגעת לחלקה 4 בלבד ולא לחלקות הרלוונטיות. ב"כ המשיבות חזר והדגיש בפני, כי "המחלוקת היא מחלוקת פרשנית של הסכם הפשרה" (עמ' 4 ש' 14 לפרוטוקול הדיון מיום 07.04.16). כך נטען גם בתשובת המשיבות (סעיף 12). מכאן, כי מדובר בשאלה פרשנית של הסכם הפשרה, שנערך בין המשיבה הפורמאלית ובין המבקש ושוכרים אחרים. בעניין זה קבעה הממונה על המרשם ובצדק, כי "..אין זה מסמכותן של רשויות המרשם לפרש את המסמכים המונחים בפניהן. כל אשר שומה עליהן לעשות הוא להשתכנע, כי במסמכים התחייבות, ולו משתמעת, לעשיית עסקה במקרקעין" (ראו: סעיף 9 להחלטת הממונה על המרשם – נספח 5 לבקשה). אמנם המשיבות אינן מפרטות בכתב תביעתן מהי הפרשנות הנכונה שיש ליתן להסכם הפשרה בנוגע לזכות שהוענקה למבקש ומדוע אין לו למבקש זכויות כלשהן בחלקות הרלוונטיות. יחד עם זאת, מחיקה או דחייה של התביעה בשלב זה תהווה סעד דרסטי אשר אין זה המקום להפעילו, ראו דברי כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין, ניתן ביום 10.04.97:

    

   "סילוק תביעה על הסף הוא צעד קיצוני באשר נשלל על ידו ממתדיין, יומו בבית המשפט ודלתותיו נסגרות בפניו מבלי שהיה בידו לשטוח עצומותיו בפני בית המשפט. שיקול הדעת הנתון בידי בית המשפט מופעל בהקשר זה בזהירות וביד קמוצה.."

   בנסיבות העניין עסקינן מן הראוי להורות למשיבות לתקן את תביעתן ולהעמיד דברים על מכונם, שכן "על כתבי הטענות להיות מנוסחים באופן שיתאפשר לבעלי הדין ולבית המשפט להבין מתוכם את חזית המחלוקת" (ע"א 8845/12 זאב רום נ' גד זאבי, מיום 25.11.14 – פסקה 3 לפסק דינו של כב' השופט עמית). יש להדגיש, כי מלשון תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 עולה, שבית המשפט רשאי להורות על תיקון כתב טענות מיוזמתו וזאת גם אם לא התבקש לעשות כן על ידי מי מבעלי הדין (ראה: גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית 2009, בעמ' 164). בתי המשפט נוהגים ביד רחבה ובגישה מפליגה בכל הקשור לתיקון כתב טענות ולו על מנת לאפשר לבית המשפט, בבוא היום, להכריע בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', 12.06.85 וע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', 10.05.92)

    

3. לאור האמור לעיל, אני מורה למשיבות לתקן את כתב תביעתן באופן שכתב התביעה יתייחס ספציפית לעילת התביעה שעניינה העדר כל זכויות של המשיב בחלקות הרלוונטיות. כתב התביעה המתוקן יוגש תוך 20 ימים מיום קבלת החלטה זו. לא מצאתי ממש ביתר חלקי הבקשה.