ת"א 12295-03-14 בשתאוי נ' סרחאן (המנוח) ואח'

לפניי שתי בקשות: האחת, בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף; והשנייה, בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבעים, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

התובעים עותרים לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, התיישנות, שיהוי ונזק ראייתי, וכן מחמת הטענה שהתביעה היא טורדנית וקנטרנית, הוגשה בחוסר תום לב, ויש בה משום שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

הרקע שקדם להגשת הבקשות שלפניי:

1. התובענה שלפניי הינה תביעה שהגישה התובעת כנגד עזבון אחיה המנוח באמצעות יורשיו על פי צוואה מיום 25.8.07 (להלן: "המנוח" או "האח המנוח"), למתן פסק דין הצהרתי, לפיו הסכם הפשרה אליו הגיעה עם אחיה במסגרת ת"א 740/85, שנסב על חלקות אדמה שירשו התובעת ואחיה מאביהם המנוח, ניהל נגדה, בשטח הכפר מג'ד אלכרום, ופסק הדין שנתן לו תוקף מיום 13.5.85 – בטלים ומבוטלים מחמת העדר גילוי נאות בהתאם לתקנה 3 לתקנות הגנת הצרכן; הטעיה וחוסר תום לב בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; ושיהוי. כן עתרה התובעת להשבת המצב לקדמותו.

2. זהו ההליך החמישי (!!!) המתנהל בין הצדדים בקשר לאותו עניין. אפרט להלן את ההליכים שהתנהלו בערכאות הקודמות:

    

    

    

   ת"א 740/85 ו- המ' 2215/85:

3. ביום 27.2.85 חתמו המנוח ושתי אחיותיו, התובעת והמנוחה סובחיה, על הצהרה בדבר העברת זכויות הבעלות בחלקות מסוימות לאח המנוח ללא כל תמורה (להלן: "ההצהרה"). בין החלקים המועברים של התובעת, על פי ההצהרה, נכללו גם שתי החלקות נשוא תובענה זו, לפי הפירוט הבא: 3/20 מחלקה 1, גוש 19028 ו- 3/60 מחלקה 80, גוש 19027.

4. על פי הצהרה זו, התובעת ואחותה מצהירות כי העברת זכויותיהן הינה ללא כל תמורה, וכי החזקה בהן עברה לידי המנוח עוד לפני החתימה, היינו: עוד לפני יום 14.2.85. דיווח על העסקה הנ"ל נעשה במשרדי מיסוי המקרקעין בנצרת ביום 5.3.85.