ת"א 12268-11-13 זליוינסקי נ' פלמן ואח'

1.המבקש, יליד 1931, אשר ביום 15.3.2013 נפגע בתאונת דרכים, הגיש ביום 7.11.2013 תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). במועד הגשת התביעה הוא הגיש אף בקשה לתשלום תכוף בסך שלא יפחת מ-5,000 ₪ לחודש לתקופה שתחילתה מיום 16.11.2013. בבקשה צוין כי למבקש שולם תשלום תכוף בסך 20,000 ₪ עד ליום 15.11.2013, וכי תשלום תכוף חודשי גבוה יותר לתקופה שלאחר אותו מועד הינו דרוש לשם מימון עזרת צד שלישי ולהתאמת ביתו של המבקש למגבלותיו. עוד נכתב כי טרם ניתן למבקש סיוע על-ידי המוסד לביטוח לאומי ועל-ידי עובד זר, וכי אף אם סיוע זה יינתן עדיין יהא צורך במימון סיוע נוסף לצרכים מיוחדים, כמו רכישת טיטולים, ניידות לטיפולים רפואיים ופיזיותרפיים ורכישת מיטה חדשה. לבקשה צורף תצהיר של המבקש, ובו פורטו ההוצאות הנדרשות הבאות: 300 ₪ עבור העברה באמבולנס מבית חולים פלימן אל ביתו, 200 ₪ עבור תרופות, שכר מטפל והוצאות מחיה של כ-5,000 ₪ לחודש. המשיבים הגישו התנגדות לבקשה.

בדיון ביום 30.1.2014 ניתן תוקף של החלטה להסכמת באי-כוח הצדדים לתשלום תכוף חד-פעמי (נוסף) בסך 20,000 ₪ לסילוק הדרישה לתשלומים תכופים לתקופה שתסתיים ביום 15.7.2014.

2.בהודעה לבית המשפט מיום 7.5.2014 ציין בא-כוח המבקש כי רצונו להגיע להסדר נוסף בדבר תשלום תכוף בסך 20,000 ₪ לתקופה נוספת של חצי שנה, וככל שלא יסכימו לכך המשיבים - תוגש בקשה נפרדת בעניין זה. בהודעה נכתב כי מדי חודש נרכשים טיטולים בסך 1,000 ₪ ומשולמים 400 ₪ עבור טיפולי פיזיותרפיה, וכי יש צורך אף במימון ביצוע שינויים בדירה לשם התאמתה לצרכי המבקש.

בקשה חדשה לא הוגשה, וביום 21.12.2014, במסגרת "בקשה לקביעת מועד דיון ולמתן החלטה בעניין מומחה שיקומי" שהגיש בא-כוח המבקש, התבקש בית המשפט לדון בבקשה לתשלום תכוף שהוגשה מאחר ו"אין בה כל שינוי ואין צורך להגישה פורמלית מחדש". צוינו הוצאות לטיטולים, טיפולי פיזיותרפיה ועזרת צד שלישי.

בתגובת המשיבים הובעה התנגדות לבקשה לתשלום תכוף, והועלו הטיעונים הבאים: (1) המבקש לא הגיש בקשה חדשה לתשלום תכוף, ואין מקום להסתמך על בקשתו הראשונה מיום 7.11.2013, אשר אינה משקפת את מצבו הרפואי כיום; (2) מחוות דעת המומחים הרפואיים שמונו על-ידי בית המשפט בתיק זה עולה כי טיפולים פיזיותרפיה הניתנים למבקש אינם קשורים לתאונה נשוא התביעה; (3) קצבת פנסיה וגמלאות ששולמה למבקש עובר לתאונה ממשיכה להשתלם לו אף כיום, ובנוסף הוא מקבל גמלת סיעוד; (4) על המבקש למצות זכויותיו בקופת החולים בה הוא חבר; (5) סכומי ההוצאות הנדרשים הינם מוגזמים; (6) עד למועד הגשת התגובה (4.1.2015) שולמו למבקש תשלומים תכופים בסך כולל של 67,080 ₪.

בתגובת המבקש לתגובת המשיבים הבהיר בא-כוח המבקש כי סך כולל של 60,000 ₪ שולם כתשלום תכוף לתקופה שעד לסוף שנת 2014, והוא משקף תשלום ממוצע של 3,333 ₪ לכל חודש. הובהר אף כי מבוקש תשלום תכוף חצי שנתי בסך 20,000 ₪ לתקופה שעד 30.6.2015, ולכל ששה חודשים שלאחר מכן. בא-כוח המבקש טען כי המוסד לביטוח לאומי הפחית את הסיוע הניתן למבקש לתשע וחצי שעות שבועיות בלבד, כי זכויותיו בקופת החולים כבר מוצו וכי עקב כך גדלו ההוצאות עבור טיפולי פיזיותרפיה, שהינם קשורים לתאונה.

בדיון ביום 16.3.2015 הציג בא-כוח המבקש קבלות על 17 טיפולי פיזיותרפיה בחודשים ינואר - מרץ 2015 (בסך 240 ₪ לכל טיפול). באת-כוח המשיבים טענה כי חוות הדעת של המומחים הרפואיים הצביעו על התייצבות במצבו הרפואי של המבקש, ולא העידו על צורך בטיפולי פיזיותרפיה.

תשתית נורמטיבית